רגע של שקט שלא מסתיים



שמש, ים, חופש שם
במרחק אופק דק
פס זהב, זכר ל
שמש גדולה נפלה
צללה…

(מתוך "נואיבה", מלים: נירית ירון- גרוניך)



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s