השמועות על מותו היו מדויקות למדי


 


זרקתָ אבן


הכיתי במקל.


הכיתָ בברזל


החזקתי נשק.


זרקתָ בקבוק של מולוטוב


יריתי כדורים של גומי.


יריתָ טילים של קסאם –


הפעלתי מסוקים של קרב.





ואיך זה ייגמר
?


מישהו צריך הרי


ליפול,


להיכנע,


לספוג את המכה האחרונה,


נוקאאוט.


 
ולו רק כדי שנוכל


לפרוש לפינה


ולטפל בפצעים הפרטיים


שבפנים


 





                                    
        
יאסר ערפאת, פורטרט מאת חנוך פיבן


 


אז, לשם שינוי, השמועות על מותו של ערפאת היו די מדויקות, גם אם היו מעט מוקדמות.  


ברוך שפטרנו מהאויב הגדול ביותר של מדינת ישראל (ואולי גם של המדינה הפלסטינאית).


ברוך שפטרנו מזקָנו של זה.  


ברוך שפטרנו מהזָקַן ושאר הסממנים הדי דוחים אם כי די הולמים את מי שהרג, גנב, רימה ושדד – את מיטב בנינו, את מיטב כספינו, וגם את מיטב בניהם וכספם של בני עמו. 


כמה פאתטי לראות שמלך התכסיסנים, הטקטיקן הגדול, השורד הבלתי-מנוצח, הגיע בסוף הדרך למות מוות רגיל ושגרתי, מחובר למכשירים בבית-חולים, ככל אדם (שיש לו כמה מליונים מיותרים, כדי לממן את ימיו האחרונים בבית-חולים יוקרתי בפאריס). 


ומי יתגעגע לדוד יאסר?   נראה לי שאף אחד. אחרי הצגות הבכי והגעגועים, אחרי הטקסים והנאומים, במבחן ההסטוריה לא יישאר מהאיש דבר. כי יאסר עראפת לא מת כשאהיד, לא מת כחייל גיבור, לא מת כמדינאי דגול. יאסר ערפאת מת עלוב ובודד, וכל מה שהשאיר אחריו הוא… סוהא.


מודעות פרסומת

2 מחשבות על “השמועות על מותו היו מדויקות למדי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s