עונג שישי (הומאז' לאדם ברוך)


 


 


עונג שישי (פתיחה)


אחד הזכרונות הבולטים שלי מהילדות הוא יום שישי. יותר נכון – אני ביום שישי. יותר נכון – אני, ביום שישי, אחרי הצהריים, יושב בסלון וקורא את עיתוני יום שישי. "עיתונֵי" ברבים, ולא סתם – אבי עבד אז בעבודה שבגללה/בזכותה קיבלנו הביתה את כל העיתונים (עד אחרון האיזוטריים שבהם), ואני, שתמיד הייתי סקרן, ושנהניתי לקרוא מאז שאני זוכר את עצמי, הייתי מוצא את עצמי מעביר שעות באחרי-הצהריים של יום שישי עם עיתוני סוף-השבוע. נהנה מהכתבות, מהדעות, מהעובדות, מהחדשות. נהנה, בלי בושה.


 


פשיטת רגל יצירתית, לא טכנולוגית (העיתונים בישראל)


מזמן כבר לא נהניתי מקריאת עיתון. היום אני קורא עיתון רק ביום שישי, ואני מוצא את עצמי מסיים עם העיתון/נים (תלוי בנסיבות ובמקום) מהר מאוד. הכל נהיה צהוב-מהיר-זוהר-קל (בגלל הרייטינג, יו נו…), ואני מוצא שאינני מתחבר עוד לכלום ממה שהעיתונים יכולים ורוצים להציע לי. אפילו "הארץ", לשעבר "עיתון לאנשים חושבים", התחיל – בינינו – לשעמם. מדי סופשבוע אני חוכך בדעתי אם לסיים את המנוי (שהוא רק לסופי-שבוע), ומחליט משום-מה לתת עוד צ'אנס. אולי בגלל הנוסטלגיה. בתחילת המאה ה-21 העיתונים בישראל פשטו את הרגל. לא בגלל הטכנולוגיה, כמו שהם רוצים לחשוב (ולראיה, האתרים היותר צהובים-יותר מהירים-יותר זהירים-יותר קלים שהם הרימו), אלא בגלל היצירתיות שאבדה.


 


אחרון הדעתיקנים (אדם ברוך)


בשקט בשקט אספר שאני נורא נהנה מעיתון "מעריב" של שישי שמצא תמיד אצל אמא של אשתי.בשקט בשקט כי באמת שהעיתון עצמו ראוי לכל הקיתונות שכתבתי לעיל, אבל בתוך הביצה הרדודה מסתתר נסיך, ששווה את כל הצפרדעים שצריך לבלוע בדרך כדי להגיע אליו. אני מדבר על אדם ברוך, כמובן (מה, עוד לא הבנתם?). אדם ברוך בעיניי הוא כל מה שאני רוצה לקרוא בעיתון שלי – דעתן, ידען, משכיל; איננו מפחד, איננו מוותר, איננו ממחזר; איש של מלים, איש של חלומות, איש של רעיונות, איש של מעשה. בכל יום שישי הוא מפרסם את הטור "שישי" במעריב – טור שלא דומה לשום דבר אחר בעיתונות הישראלית דקרתא בארעא דקודשא. יש לו סגנון משלו, יש לו רעיונות משלו, ויש לו כבוד למילה הכתובה ולמדיום שבו הוא משתמש. זה הטור שאני בטוח שכולם היו רוצים לכתוב אם רק היו יכולים. אבל כדי לכתוב טור שכזה כנראה שצריך להיות אדם ברוך.


 


 


                   צילום ארכיון (מעריב)


 


תרתי משמע (קורות חיים)


יליד 1945, נשוי ואב לבת ולבן.


נכדו של הרב וכטפויגל, שהיה ראש ישיבת מאה שערים ואב בית הדין למקהלות האשכנזים.


בוגר ישיבה ובעל רשיון עורך דין, כלכלן ומבקר אמנות.


ערך עיתונים וירחונים (בין היתר: מוניטין, מעריב, גלובס, ידיעות אחרונות), כתב טורים אישיים (בידיעות, כותרת אישית ומעריב).


שימש אוצר הביתן הישראלי בבינאלה הבינלאומית של ונציה (1988,1990) ובבינאלה הבינלאומית לצילום (1988).


חיבר ספרים.


ב-1999 הוכתר כחתן פרס ליבוביץ' למחשבה מודרנית.


נשיא בית הספר לאמנות קמרה אבסקורה.


מפרסם מדי שישי את הטור "שישי" במעריב.


אדם ברוך, תרתי משמע.


 


אדם ברוך (תרתי משמע)


מקורות החיים לעיל ניתן להבין שאכן מדובר באדם ברוך. השילוב בין האמנות לכתיבה, בין הריאליות המשפטית-כלכלית לתורה ולהלכה – כל אלה יוצרים ב"שישי" תמהיל מבריק של כתיבה מעניינת, כנה, חכמה וישרה, שמלטפת כשצריך, שמשתלחת כשצריך, ובעיקר שאומרת משהו לכולנו על כולנו.


להלן כמה פנינים שאספתי מהשבועות האחרונים. בפירוש לא המיטב, אלא מעין מבחר מייצג (בעיניי). והכל בסגנון הכל-כך מיוחד של אדם ברוך:


 


  


דו"ח העוני (הכתובת על הקיר(


נ נת נתנ נתני נתניה נתניהו.


(26.11.04)


 


החינוך הדתי (רטוריקה)


החינוך הדתי-לאומי יתנתק מהחינוך הממלכתי, אם יתקבלו המלצות דוברת? לא.


למה? ראשית, בסוף יהיה דיל. אנחנו מדינת דיל. מתי זה בסוף? כבר מחר.


כי שרון צריך את הדתיים, למרות הכל, והוא יכופף את לימור לבנת. פוליטיקה לפני חינוך.


ושנית, לדתיים הלאומיים אין כוח לקיים רשת חינוך משלהם. אין אנרגיה, יכולת, מימון, מנהיגות, דבקות. הם לא נחושים כש"ס, ולא הרמטיים כאגודת ישראל. גם ש"ס של היום לא היתה מצליחה לבנות לה חינוך עצמאי.  


(19.11.04)


 


מועצת יש"ע ונתניהו (רטוריקה)


מועצת יש"ע מברכת את נתניהו על התנגדותו להתנתקות חד-צדדית? זה לא אותו נתניהו שנשאר בממשלה של שרון הפועל להתנתקות? אבל גם אני במקום מועצת יש"ע הייתי מברך היום את נתניהו, כי מה בוער, הרי לקלל הם יכולים גם מחר.


(12.11.04)


 


הורה טרמינל (זהות)


נתב"ג :2000 בני אדם (ישראלים) פשוט רקדו שם הורה. מה זה? זה שמחה. אתה לא רוקד, אם אתה לא שמח. על מה השמחה? על השרוולים. וזו גם הזדהות. עם מה? עם הדיוטי-פרי החדש הגדול. מה זה דיוטי-פרי? מותר האדם מן הבהמה. עובדה: לבהמות אין דיוטי-פרי. ובעומקו, הטרמינל הינו גם ניצחון מוחשי על החיה הנאצית: הם ביקשו להשמיד אותנו כליל, אבל הנה אנחנו רוקדים הורה בטרמינל.


(5.11.04)


 


מיהו יהודי (המתנחלים)


מי המציא את הכרזה: "המפקד, אנחנו יהודים, את זה אני לא יכול?" המתנחלים. אנחנו יהודים. אנחנו זה אנחנו, המתנחלים. לא ברור (מהכרזה) אם המפקד יהודי. ברור שמי שיכול (לפנות התנחלות) אינו יהודי. המתנחלים, אם כן, מנכסים לעצמם את היהודיות. אבל אין לאיש בעלות על היהודיות. אין פירוש רוחני אחד למושג "יהודי." מי שמנכס לעצמו את המושג מצמצם אותו, נוטל ממנו את רוחו ואת כוחו. אין דבר בהלכה היהודית שמורה לך להיות ימני או שמאלני, קפיטליסט או סוציאליסט. יהודי הינו גם "האחר" המודח באשר הוא, כי היהודי הוא סוכן החסד האלוקי בעולם.


(29.10.04)


 


שלום לעפרך, עוזי חיטמן (פרפר)


אדון עולם, השבוע נחת בחצרך פרפר נחמד


(22.10.04)


 


הודעה לשאול מופז (הרב עובדיה יוסף)


שאול מופז פגש השבוע את הרב עובדיה יוסף, וקבע פגישה נוספת שבה יציג לפני הרב מפות של רצועת עזה – אבל ביקשו ממני להודיע למופז, שאין צורך בשום מפות, כי הכל כבר כתוב בתורה.


(15.10.04)


 


 


 


יקיריי


והנה סוד לסיום: אפשר לקרוא את אדם ברוך גם און-ליין, דרך האתר של NRG. וזה משמח מאוד, גם משום שאם יצא ולא השגתם עותק של "מעריב" אז לא הפסדתם את המדור המשובח שלו, וגם כי סוף-סוף ישנה איזושהי הצדקה לאתר הזה של "מעריב און-ליין". הקליקו ותהנו, יקיריי.

 

 


מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “עונג שישי (הומאז' לאדם ברוך)

  1. איש הגיב:

    אדם ברוך גימיק זול….אתה מתרגש מהכביכול דעתנות שלו… ועין ב’אדוני התרבות’ כמו שהיה אומר אדם ברוך עצמו…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s