להנות מהשתיקה

 


הרבה אנשים נהנים להשמיץ את שנות ה-80, ומכל הבחינות: הלבוש, השיער, השמרנות ו… כן, גם המוסיקה.


אבל עבור מי שהיה ילד בשנות ה-80, השנים האלה היו נפלאות והמוסיקה… הו, המוסיקה.   


אחד הסמלים הגדולים של המוסיקה של שנות ה-80 יישאר תמיד בשבילי דפש מוד. מי שהיו מהראשונים לבסס את כל זהותם מאחורי הצליל האלקטרוני החדשני דאז של סינתיסייזרים, השילוב שלהם של דאנס-פופ מתקתק אבל עמוק, נעים אבל דרמטי, קומניקטיבי אבל אפל, הפך אותם לאחד מההרכבים המצליחים ביותר של התקופה, ולא רק.


 



                  דפש מוד, במראה שנות השמונים.


 


מאז "Just Can’t Get Enough" (בפה… בת**!!!), הסינגל השלישי של הלהקה, וההצלחה המסחרית הראשונה שלהם, דפש מוד היו סיפור הצלחה, אבל רק עם עזיבתו של וינס קלארק (כדי להקים את יאזו, הרכב אלקטרוני שולי למדי), החלה הלהקה – ובעצם, מרטין גור, היוצר הראשי והכמעט-בלעדי שלה – ליצור את המוסיקה המרתקת והדרמטית שכל-כך מאפיינת אותה. Some Great Reward, שיצא ב-1984, היה למעשה ראשון האלבומים של דפש מוד "החדשה" (עם להיטי הענק Master and Servant ו-People Are People), ואחריו הגיעו מבחר אלבומים נהדרים לכל אורך החצי השני של שנות ה-80, שהביאו עימם שירים שיישאר לנצח, כמו Strangelove, Policy of Truth ו-Personal Jesus.


 


הגם שדפש מוד חיה וקיימת עד ימינו אלה, ואף הוציאה ב-2001 אלבום מצליח למדי (Exciter), היא תישאר בעיני רבים (כולל עיניי הפרטיות) להקה מעידן אחר, אלילה גדולה שסגדנו לה פעם, כשהיינו צעירים ותמימים. פעם מישהו (לא זוכר מי) כינה אותה "טיפש מאוד", והכינוי הזה די תפס. היתה תקופה שאסור היה להגיד בקול רם שאתה אוהב את הלהקה הזו ב"חוגים הנחשבים". ובכל זאת, אחרי שהרבה מה"נחשבים" התמסחרו, התקלקלו או נשכחו מן העולם, דפש מוד תישאר כאן לנצח.


 


וכאילו כדי להוכיח את צדקת הפסקה האחרונה, בימים אלה Enjoy The Silence, השיר הטוב ביותר של הדפשים לעניות דעתי, יצא כסינגל (במבחר גרסאות שונות, כולן נושאות את השם Enjoy The Silence 04). וכך, כמעט חמש-עשרה שנים אחרי שיצא במקור (באלבום Violator), הוא קורע רחבות בכל העולם (ברמיקס נהדר של יואן פירסון) ובו-זמנית רוצח מצעדים (ברה-אינטרפטרציה האנרגטית של מייק שינודה, איש הלינקן פארק). אם תרצו – זהו צדק פואטי, שכן רוב המוסיקה הנוצרת היום, ובמיוחד המוסיקה האלקטרונית, יונקת בבסיסה מהיצירה של החבורה העליזה בראשות גור. אז לא מגיע להם קצת קרדיט?


 



 


הסינגל מלווה קופסה מפוארת ובה שלושה דיסקים מלאים ברמיקסים לשירים הנפלאים של דפש מוד בביצוע מיטב אלילי הרחבות –  אייר הצרפתיים, רנגייד סאונדוייב, אנדרוורלד, די-ג'יי מאגגס, קרודר ודורפמייסטר, טימו מאאס, ויליאם אורביט, דני טנאגליה ועוד ועוד. החומרים מעניינים – חלקם מוצלחים יותר, חלקם מוצלחים פחות – אבל בעיקר מדגישים כמה שירים מצוייינים היו לדפשים.


 


וכך גם הבלוג הצנוע הזה מצטרף לחגיגות הקופסה החדשה, ועושה עמכם חסד קטן בנותנו לכם להתענג על השיר הנפלא-נפלא הזה, Enjoy The Silence. אתם יכולים להנות מהשתיקה בכל גרסה שתרצו – המלים נהדרות כך או כך. ותמיד-תמיד שוברות את השתיקה – – –


 


מלים


כמו אלימות


שוברות את השתיקה,


באות ומתרסקות


אל תוך עולמי הקטן.


מכאיבות לי,


חודרות ישר דרכי,


האם לא תביני,


הו ילדתי –


 


כל מה שרציתי,


כל מה שהזדקקתי –


הוא כאן בין ידיי.


מלים הינן כה לא הכרחיות,


הן רק יכולות להזיק.


 


נדרים נאמרים


כדי להישבר,


רגשות כה עצומים,


מלים כה שטחיות.


הנאות נשארות,


כך גם הכאב,


מלים כה חסרות משמעות


ונשכחות.


 


כל מה שרציתי,


כל מה שהזדקקתי –


הוא כאן בין ידיי.


מלים הינן כה לא הכרחיות,


הן רק יכולות להזיק.


 


                        (Enjoy The Silence, מלים ולחן: מרטין גור)


 


 

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “להנות מהשתיקה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s