שירה תולָה
ברחובות תל-אביב –
בתחנות האוטובוס,
מעל שלטי החוצות,
כדגלים.
"ערב עירוני" קצר
בודד בשדרה
אני תר אחר חניה.
במקומה מוצא אלתרמן,
אחר-כך אבידן.
שיר הוא מה שאני מפרסם כשיר,
הוא כתב.
עכשיו מפרסמים קטעי
שירים שלו על עצים
כמו מודעות
מילים.
וכלב אחד משתין על גזע
סביב לחלקים של משורר,
כאילו מכריז עליו בעלות.
תל אביב, דצמבר 2004.
עדכון (26.12.04): תמונות נפלאות של שירה תולה בבלוג של הצביץ. שווה לראות.
נהדר. קראתי על זה היום בעיתון, ועלצתי לרוב. שירה צריכה להיות בכל מקום, גם בדרך לסופר או מעל הראש. לא רק תחובה במדפים קטנים, במקומות שאיש לא רואה.
יופי של שיר.
יופי של שיר!
אני שוקלת לכתוב גם שיר על הנושא הזה,של שירים בת’א…