איש אמיץ אהוד בנאי

 


"התהלכתי בחלום עם שר הביטחון


בשדות האור של ארץ ישראל


מעלינו שמיים שופעים חסד כמו טל


ויוצאת ברכה מפי מי שרצה לקלל


 


האם אני ער או חולם?


הלילה מוזר


הוא שותק, לא אומר לי דבר


זה קרוב או רחוק, הנוף לא מוכר


לאן אנחנו הולכים, כבוד השר?"


                                                (ער או חולם, מילים: אהוד בנאי)


 


איש אמיץ אהוד בנאי. תמיד היה. למן הרגע הראשון שבו שחרר לרדיו את "עבודה שחורה" (השיר הפותח את "הפליטים" המופתי) ועד ל"גבולות" (הסינגל מתוך "ענה לי" המצוין), אהוד הוא מהבודדים שלא מפחד לומר את אשר על לבו, גם אם זה לא נעים או לא אופנתי. אמנם בדרך-כלל הוא לא עושה את זה במסגרת ראיונות, אלא דרך המוסיקה שלו, ובכל זאת – בתקופה שבה המוסיקאים ברובם טומנים את ראשם בחול ומחכים שהסערה תעבור, אהוד עומד מאחורי הדעות שלו וזה ראוי להערצה.


 


מאז שאהוד העלה את האתר המצוין שלו לאוויר האינטרנט, אני נהנה מאוד לקרוא את "הדף הלבן", מעין יומן (בלוג, אפילו) שבו הוא טורח לרשום מדי כמה ימים רשימות שונות ומשונות. לעתים זה סיפור קצר, לפעמים קטע מיומן, ולפעמים משהו בעניין פרשת השבוע – תמיד זה מעניין, כתוב נפלא ומסקרן.


 


איש אמיץ אהוד בנאי. וככה הוא כותב ברשימה בשם "ער או חולם":


"לפני עשר שנים כתבתי את השיר 'ער או חולם'… בעקבות חלום-חזיון שחוויתי… ובחלומי מצאתי את עצמי הולך עם אריק שרון באזור החווה שלו שבערבות הנגב הצפוני…


השיר 'ער או חולם' מנסה להעביר את תחושת התמורה, השינוי והכמעט גאולה שחוויתי בחלום…  לקראת הסוף הוא שאל אותי: "איך אתה מגדיר את עצמך פוליטית?  שמאל או ימין", ואני עניתי: "לא שמאל ולא ימין. אני בעד פתרון הגיוני". והוא הנהן בהסכמה שבשתיקה, ואני התעוררתי, ומאז משהו השתנה אצלי ביחסי לאריק שרון…


ועכשיו, רגע לפני ההתנתקות, שחייבת לקרות, כצעד ראשון לקראת סוף הכיבוש, שחייב להסתיים, כי אין כל ברירה אחרת, ולא משנה שמאל או ימין, רק פתרון הגיוני, ואין פתרון אחר, אני רואה בחרדה איך שוב מתקיים הפסוק הנורא: "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו", אני רואה איך הם חוזרים, צאצאי הקנאים מפעם, שגרמו כביכול בשם הדת לחורבן הבית הראשון והשני, לגלות לצרות ולייסורים. הם ככל הנראה לא למדו שום דבר, ובשם חזון שווא על שלמות ארץ ישראל בכל מחיר מוכנים להוביל למחלמת אחים…


אני מקווה בכל לבי שלא נדע שוב חורבן גלות ומלחמת אחים, ואני מייחל לכך ש'תצא הברכה מפי מי שרצה לקלל'…".


 


למען האמת, הופיעה במקור גרסה עצבנית יותר וסובלנית פחות לרשימה הזו, אבל אהוד בחר לתקן אותה, ומי אני שאתנגד. כך או כך, המלים של אהוד מתוך "ער או חולם" מתנגנות לי בראש כבר כמעט שבועיים, מאז שקראתי את הרשימה הזו. כל-כך הרבה חוכמה, כל-כך הרבה אמת, כל-כך מפחיד.


 


 


 


איש אמיץ אהוד בנאי. הלוואי שהיו לנו יותר אנשים כמותו. תמיד כיף לקרוא את שיש לו לומר, ולכן כל מה שנשאר לי בסוף הדברים האלה לעשות הוא רק להמליץ לכם בחום על ראיון מרתק שערכה תימורה עם אהוד עבור יום ההולדת של פורום המוזיקה הישראלית של ואינט (החל היום, אגב… מברוק!). "שיר זה כמו סוד קטן", הוא אומר שם, ואני אומר: אהוד הוא כמו סוד קטן, שממלא את הלב, שמעלה חיוך על הפנים, שאתה לוקח איתך לכל מקום.


 



מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s