מה זאת אהבה?!

 


מוקדש לאהבה של חיי


 


וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:


נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;


אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –


מַה-זֹּאת אַהֲבָה?


 


את המלים האלה כתב חיים נחמן ביאליק בשנת 1905, כשהוא בן 32. הן לקוחות, כמובן, מתוך שירו "הכניסני תחת כנפך" שהוא מהמרגשים, המיוחדים וגם מהמולחנים והמושרים ביותר בשיריו של הח"נ.


 


נעים להיזכר בביאליק תמיד, על אחת כמה וכמה לכבוד "יום האהבה הבינלאומי" (aka Valentines) החל היום/מחר* (* תלוי מתי אתם קוראים את זה), ועל אחת כפולה ומכופלה לאור העובדה שזכויות היוצרים של ח"נ פגו, ומעתה ביאליק להמונים!   


 


את הכפפה הרימו ב"פרויקט בן-יהודה" המצויין, המתפתח לכדי מפעל מדהים מהחזיר לכולנו טקסטים חשובים, תרבותית והסטורית, שהיו ידועים עד כה לעכברי ספריה בלבד. מומלץ לבקר ולהנות מהשירה הנפלאה של ביאליק (גם אם אתם סוחבים מעט "מטען חורג" מהבגרות ונוטים לקלל את ביאליק מדי פעם בגלל זה).


 


 


 


"מה זאת אהבה?", שאל חיים נחמן. ובכן, חוקרים ברחבי העולם מנסים לתת תשובות.


אזהרה: הסעיף הנוכחי מסוכן לרומנטיקנים וחובבי אמונות.


 


ובכן, קווי דמיון כבר נמצאו בין אהבה זוגית לאהבת ילדים והורים. אותם הורמונים מעורבים כאן, והם אלו האחראים הן על התנהגות אמהית והן על העדפת זכר מסוים על פני אחר; אגב, מסחור בקולטנים להורמונים אלה גורר אדישות לזולת, ללא קנאה או סימני ריב. הממצאים האלה שוחזרו הן אצל נברנים (!!!) והן אצל תלמידות קולג'.


 


עם זאת, בניסויי מעבדה לא הצליחו לגרום להתאהבות. ההורמונים לבדם לא מספיקים. דרוש חומר נוסף, דופמין (שמשמש, אגב, כסם פופולרי). כלומר, יקיריי, האהבה מענגת-מעוררת כמו קוקאין או ספיד.


 


ההורמונים לעיל אחראים גם על המונוגמיות של מינים שונים. מינים בעלי קולטנים  רבים יותר במוח נאמנים יותר, ואילו מינים בעלי קולטנים מעטים נוטשים את בני הזוג שלהם כמעט מיד אחרי ההזדווגות.


 


מדעי מדי?   ריאלי מדי?   ייתכן.


 


 


 


"מה זאת אהבה?" – אהוד מנור השיב:


 


גן עדן די קטן


וגבולו גיהנום.


מלאכים עפים,


אך כנפי השלג חרוכות,


עיניים עייפות, אדומות.


 


עוד נשיקה אחת,


עד אובדן נשימה.


כשהלב נשבר,


הכאב מתוק, העונג הוא מר…


 


 


"מה זאת אהבה?" – אני יכול לענות רק מהנסיון האישי-הפרטי-הצנוע שלי:


אהבה זה לשבת בשקט, שני בני אדם (שלושה, בעצם…), לבד, בלי ששום דבר מיוחד מתרחש או מתרגש, ולהרגיש כאילו זה האושר העילאי ביותר עלי אדמות.


זה ללכת לישון עם חיוך על הפנים ולקום עם חיוך כזה (למרות השעה המוקדמת).


זה כשאתה לא צריך לשאול "מה זאת אהבה", כי אתה כבר יודע (אבל אתה לא רוצה לגלות ולקלקל לאחרים).


זה אני ואת, הולכים ברחוב, כמו זוג מאוהבים…



 


 


מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s