"לפני כמה שנים מכרתי את הרכב הפרטי שלי. קבעתי עם איזו בחורה שהתעניינה באיזה מוסך באזור התעשייה של חולון, וכשהגעתי למקום היא ביקשה שנחכה כמה דקות לידיד שלה שצריך להגיע ולעזור לה. אחרי כמה דקות הגיע בחור, עם חיוך מוכר וקרחת מוכרת עוד יותר – דודי לוי. הוא ניגש ישר לעבודה, הסתכל, בדק ואז אמר את דעתו. הוא לא אמר לי מי הוא, לא ניסה להשתמש בפרסונה שלו, פשוט בא לעשות את העבודה וללכת לדרכו. בעיניי, העניין הזה מסמל יותר מכל את הקריירה של דודי לוי, ואת העובדה שאני – בלי ממש להכיר אותו – מאוד אוהב את הבחור…"
ביקורת על "החיים הם חלום, האלבום החדש של דודי לוי, מתפרסמת היום בפורום המוזיקה ישראלית של YNET.
תהנו!
שגיא נאור 
נהניתי לקרוא, תודה על הלינק לסרט.
כותרת: יצירת מופת
את אינתא עומרי גיליתי לפני כשנה או שנתיים, כשפשוט ניצתה בי הסקרנות לבדוק מה זה, והורדתי את זה ברשת. ברגע הראשון חשבתי "אה?", אבל ברגע השני, השלישי, הרביעי והחמישי, כך עד הרגע ה-58 (חתיכת יצירה ארוכה!), פשוט נשביתי. המוזיקה מהפנטת, מורכבת כמו יצירה קלאסית טובה (ומעניינת הרבה יותר מרוב היצירות הקלאסיות שעברו לי ליד האוזן בלי לשבות אותה), ואום כולתום היא פשוט גדולה מהחיים, בלי להגזים. היא ענקית – הקול שלה מלא מבע ורגש, חזק, נשי במובן היפה והעגול של המילה, לא האנורקסי והמחומצן. אני מכור ליצירה הזו, לגמרי. שאר היצירות של אום כולתום שיצא לי לשמוע לא תפסו אותי כמו זו.
ויום אחד בנסיעה משפחתית זמזמתי את תחילת אחד הקטעים שחוזרים שוב ושוב ביצירה, ואבי – שנולד למשפחה טריפוליטאית וגדל בנתניה – הצטרף בשריקה כדי לסיים את המשפט המוזיקלי. פתאום, בלי מילים ובלי דיונים ונסיונות לגשר על מרחק של דורות וקילומטרים, היינו לכמה רגעים חברים ולא אב ובן. כמו ישבנו במעברה ושמענו את השכנים שמים תקליט של אינתא עומרי שוב ושוב, כל צהרי השישי.
עשית לי טוב.
גיא.