תמיד רעב, לא מוותר
על פירורים
אפילו היום כשהשמש
יוקדת, את יודעת,
משוגעים כמו פרחים
מפלסטיק (אף פעם לא נובלים).
למרות שאת נועצת
בי שיניים לא מרגיש
בשום כאב גם אם
אצטרך להיתלות בציפורניים
ביום כזה אני לא עוזב, כי
בשבילך הוא ירקוד
כמו אלוויס פרסלי בשבילך
הוא יקמט את האוויר ביום
כזה כמו עבד
לרגלייך (תשתמשי בי, תשתמשי).
(בשבילך / ברי סחרוף)
ב-1993 הייתי בצבא. אני זוכר איזו שיחה לילית כזו, עם בחור שהערכתי. "מה האלבום הישראלי הכי טוב אי-פעם?", שאלתי אותו. "סימנים של חולשה", הוא השיב בלי היסוס. זה היה ממש מיד אחרי שברי סחרוף ורע מוכיח שיחררו את האלבום המדהים הזה, ואני מודה שאז עוד לא הבנתי את גדולתו. "למה?", שאלתי אותו, "תן נימוק". והוא בתגובה ציטט לי את הפזמון של "בשבילך". לא היה צריך יותר מזה…
שתים-עשרה שנים אחרי, סחרוף ומוכיח שוב משחררים אלבום שהוא פרי שיתוף פעולה ביניהם, "11 א'". השבוע אספתי אותו לביתי. בלי סינגלים, בלי יחסי ציבור, פרי עבודה משותפת של שנתיים. מהשמיעות המעטות שהספקתי (זו בפירוש לא ביקורת, אם חשבתם ככה…), יש סיכוי שמדובר בעוד מאסטרפיס.
גם אביתר בנאי שיחרר סוף-סוף את האלבום הכל-כך מיוחל שלו, "עומד על נייר". באותה הזדמנות שרכשתי את סחרוף/מוכיח, אספתי גם אותו. שש שנים של עבודה, התבגרות והתעמקות, מולידים את האלבום הזה. גם כאן הספקתי רק לטעום על קצה הלשון, וזה עושה תחושה חמימה מאוד של משהו מוכר, אבל חדש ומעניין.
גם באלבום החדש של אביתר בנאי יש שיר בשם "בשבילך". גם הוא מסתמן כנימוק משכנע לרכישת האלבום. ממרחק של זמן, אולי אפשר יהיה להשוות בין שני השירים האלה. כרגע, אפשר פשוט להנות משניהם. אז הנה, בשבילכם…
אם הייתי נר להאיר לך בלילה
אם הייתי נעל הייתי מגף או כפכף
אם הייתי יד ללטף אותך
אם הייתי שיר היית איתי לבד
ריח ישן שחוזר עכשיו
אם הייתי גלגל להסתובב אחורה
בשבילך עלה יבש בין שפתייך
ידי בשערך לבי בלבך בשבילך
(בשבילך / אביתר בנאי)
שגיא נאור 