קשי עורף הם הכבלים, אך לבי כואב כשאני מנסה לשבור אותם
החופש הוא כל מה שאני מבקש, אך התקווה אליו ממלאת אותי בושה
אני בטוח כי טמון בך עושר אינסופי, וכי הנך חברי
הטוב ביותר, אך אין לי הלב כדי לסחוף החוצה את הקישוטים הזולים שממלאים את חדרי
התכריכים המכסים אותי הם תכריכי אבק ומוות; אני שונא זאת, אך
מחבק זאת באהבה.
חובותיי ענקיים, כשלונותיים גדולים, בושתי סודית וכבדה; אבל כאשר
אני בא לבקש טוב בשבילי, אני רועד בפחד פן תפילתי תיענה.
~ רבינדרנאת טאגור
רבינדרנאת טאגור, עבודה של אביבית רושה לתערוכה "פרופיל תל-אביבי".
רבינדרנאת טאגור, משורר ופילוסוף הודי, כתב בבנגלית (אחת השפות ההודיות) ותרגם חלק מיצירתו גם לאנגלית. ב-1913 הוענק לו פרס נובל לספרות. רבים מספריו תורגמו לעברית.
קטע הפרוזה הזה לקוח מתוך אוסף שירים בשם Geetanjali (שירי מנחה), שפורסם ב-1913 והכיל תרגומים לאנגלית של שירים מקוריים בבנגלית.
שגיא נאור 
גרתי שלוש שנים ברחוב רבינדרנאת טאדור ברמת אביב תל אביב, ועכשיו בזכותך אני יודעת מי זה 🙂
תודה שגיא.
שכחת משהו: אם אתה רוצה "להעלים את הקו הכתום הזה", אתה צריך להוריד את כל חלקי המשוואה. אם אתה רוצה להוריד את המחאה, אתה צריך להוריד גם את תוכנית ההתפרקות.
תכלס.
אתה תמיד כל-כך הגיוני….
I do my best
להוריד או לבצע מיד. לא ההתפרקות הורגת אותנו אלא ההתמהמהות.
כי זה האופי שלנו… אנחנו טובים במכות קצרות וחזקות [מלחמת ששת הימים] אבל על הפנים בהתשה…
או לחילופין: גיבורים על חלשים, אבל פארשים במקרה של אנשים קשי עורף (ע"ע עולם תחתון, פלסטינאים, מתנחלים).
שכחת להוסיף: פוליטיקאים.
אתה צודק.
פשוט עצוב שלזה הגענו .
ועוד יותר עצוב שאנחנו תקועים פה במצב הזה כבר שבועות.
=[
זה בסדר, NRG הגדילו לעשות ופרסמו מאמר "תומך" בזה של מערכת וואלה שקורא להצית זקנקנים של מתנחלים ולכרות להם אוזניים, ועוד שאר נחמדויות: http://www.nrg.co.il/online/11/ART/952/099.html
נכון, אולי זו פארודיה, אבל זו פארודיה שמריחה מכל הכיוונים מסירחון עז של פוגרומים.
נראה לי שפספסת את הנקודה של NRG… הם יצאו נגד המאמר של וואלה…
נו, אז אני מפגרת. אף פעם לא טענתי אחרת.
(מצד שני, אם אני פספסתי את הפואנטה, אני מניחה שרבים אחרים פספסו אותה גם כן)
נראה לי שאת מחמירה עם עצמך…
ובכל מקרה, שימי לב שזה פורסם במדור היהדות של NRG, כך שלא סביר שדווקא הם יצאו נגד המתנחלים, ושימי לב גם לפסקה האחרונה, שיוצאת נגד וואלה:
"ולסיום, טיפ למערכת וואלה!: מכיוון שהרי אין באמת שמאלנים שמוכנים לצאת מהמזגן, בטח לא בשביל לקבל מכות שיהרסו את הפילינג וישאירו כתמים כחולים על עורם הצחור והעדין, אנו מציעים לכם להכריז כי חבילות של כדורי אקסטזי ומגזינים של "הזמן הוורוד" יוטמנו לאורך נתיבי איילון. אולי זה יצליח להוציא את הצבא שלכם מהבית."
זהו, שדווקא מכיוון שזה פורסם במדור היהדות של NRG, בו צצים לפעמים דברים מאוד משונים (האמת – מעולם לא הבנתי אם זה מדור שאמור לעסוק בנושאים הקשורים ליהדות, או בנושאים שאמורים לעניין את הקהל הדתי, ובין לבין גם הדביקו קצת לכל הקהל הזה כיפה כתומה)
מעניין… עכשיו ב- NRG דאגו להדגיש בהבלטה יתרה ש"הטקסט סאטירי". מה שמוכיח שכנראה שאני לא הסתומה היחידה!
מסתבר 😉