קשי עורף הם הכבלים, אך לבי כואב כשאני מנסה לשבור אותם

החופש הוא כל מה שאני מבקש, אך התקווה אליו ממלאת אותי בושה

אני בטוח כי טמון בך עושר אינסופי, וכי הנך חברי

הטוב ביותר, אך אין לי הלב כדי לסחוף החוצה את הקישוטים הזולים שממלאים את חדרי

התכריכים המכסים אותי הם תכריכי אבק ומוות; אני שונא זאת, אך

מחבק זאת באהבה.

חובותיי ענקיים, כשלונותיים גדולים, בושתי סודית וכבדה; אבל כאשר

אני בא לבקש טוב בשבילי, אני רועד בפחד פן תפילתי תיענה.

                                                                                                                      ~ רבינדרנאת טאגור

רבינדרנאת טאגור, עבודה של אביבית רושה לתערוכה "פרופיל תל-אביבי".

רבינדרנאת טאגור, משורר ופילוסוף הודי, כתב בבנגלית (אחת השפות ההודיות) ותרגם חלק מיצירתו גם לאנגלית. ב-1913 הוענק לו פרס נובל לספרות. רבים מספריו תורגמו לעברית.

קטע הפרוזה הזה לקוח מתוך אוסף שירים בשם Geetanjali (שירי מנחה), שפורסם ב-1913 והכיל תרגומים לאנגלית של שירים מקוריים בבנגלית.