בסוף המדבר יש ים. יש ים בסוף המדבר. גם עבורי.

בסוף המדבר יש ים


יש ים בסוף המדבר


 


תישני עד הערב היום


תסתכלי על חפצים שמזכירים לך את הזמן


שהיית מנקה את החדר


ויוצאת החוצה להסתובב


 


בסוף המדבר יש ים


יש ים בסוף המדבר


 


תקחי את הבגדים לחלון


תחשבים על ההורים שרצו לתת לך מקום


ושהיית משנה את הסדר


ויוצאת החוצה להסתובב


 


בסוף המדבר יש ים


יש ים בסוף המדבר


 


שומעים את התפילה שלך


היא חולה ועייפה, אבל עדיין באה


וזאת האכזבה הראשונה


של כל מי שעובד איתך


 


 


1996. אני זוכר במעומעם לילה צה"לי משעמם, רווי במוזיקה הבוקעת מרדיו שתקוע על התחנה הצה"לית המשעממת, ופתאום בוקע לו "סוף המדבר", מין בלדה כזו עם לחן יפהפה ושירה מיוחדת. שיר חדש של שלום גד, "ההוא מפונץ'".


הימים היו טרום עידן האינטרנט, ימים ללא שיתוף קבצים, לילות נטולי ציפור כחולה. הסתובבתי בעיר כמו משוגע מחפש אחרי "סוף המדבר" הזה, ומצאתי אותו לבסוף באיזו חנות תקליטים קטנה (לא זוכר בדיוק איזה).


הקשבתי לאלבום – אני זוכר את "תפוס" המרשים ו"כביסה מלוכלת" הנפלא – אבל לא ממש התעמקתי ולא ממש נדלקתי, וכך השארתי את "סוף המדבר" האלבום בחנות והמשכתי בחיי.


 


2001. אני זוכר במעומעם לילה צה"לי משעמם, כזה שאתה מוצא הרבה במילואים, ושיחה ערה על מוזיקה עם מישהו שמתעניין. פתאום הוא זורק "סוף המדבר" ומראה לי את האלבום, קצת שרוט וקצת חבוט, אבל מנגן יופי. אני לוקח את הדיסקמן, מתמכר לצלילים, מגלה בסוף הלילה שבסוף המדבר יש ים ושקיעה והמון יופי. בסוף המילואים האלה אני מגלה שאני מאוד אוהב את "סוף המדבר" אבל גם שאין להשיג אותו. מכה על חטא אני צורב את האלבום, ומאז מסתובב בכל מקום עם העותק הצרוב שלי, עם צריבה בבטן בכל פעם שאני נזכר שזהו עותק לא מקורי, ועם המון אהבה למלכה של בני ברק ולאשה של סמי ולשבת  ולסטודנט ואיזה מאה וחמישים קילו צ'יפס.


 


מאז אני מאוד אוהב את שלום גד. למדתי להכיר את "תנועות מטאטא מהירות" ולהתאהב בו עד כלות, למדתי להכיר את "העבד" ולאהוב אותו מאוד, אפילו התעמקתי יותר בפונץ', וגיליתי גם את בבליקי ואת אלג'יר של האביב של חייו.


 


 


 


2005. המעטפה של "האוזן" נוחתת אצלי בבית. בפנים, בין הניירות המרשרשים, נח "סוף המדבר" האלבום , re-issue מודל 2005. אני מכניס אותו ברעד למערכת, לוחץ על ה-play והצלילים של "תפוס" ממלאים את החדר.


 


תפוס את החלום שלך הוא


תפוס אותו


תפוס אותו בקרניים ערב אחד


ואז תושיט לו יד


 


תפוס את החלום שלך הוא


תפוס אותו


תפוס אותו ברגל ליד הכניסה


ואז תמשוך אותו פנימה


 


זה כל מה שיש


זה כל מה שיש


זה כל מה שיש


כשהשמש נעלמת


זה כל מה שיש


 


"מעטים הם האלבומים", כותב יאיר יונה (שאחראי במידה רבה על הוצאת האלבום מחדש) בעטיפת האלבום, "שאתה פוגש בתקופת חיים זו או אחרת והם משלבים כל-כך נכון במקום והזמן שבו אתה נתון, עד שאתה מרגיש שזה האלבום שנכתב עבורך. מישהו אחר, במקום אחר ובזמן אחר ניסח עבורך את כל מה שלא השכלת לומר במלים, וכתב את היומן הפרטי שלך – ואתה לא ביקשת, לא שילמת ולא הכרת את האיש. 'סוף המדבר' הוא עבורי בדיוק אלבום כזה".


 


גם עבורי.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s