האם הן נהנות מהנסיעה, בובות ההתרסקות האומללות? האם הן מביטות סביבן, מתרגשות מהמולת הבוכנות? האם הן מרגישות בתאוצה, מביטות בנוף המתחלף במהירות? האם הן מהרהרות בגורלן, טרם ההתנגשות? הן ודאי יודעות שאין שום מקום לטעות. התוצאות תמיד תהיינה זהות. ואולי הן בוחרות בחיים מלאי סערות במודע, במקום השגרה האינסופית תחת כבלי החגורה?
מחשבה אחת על “בובות ההתרסקות האומללות”