"…להגיד ששלום גד הוא אמן מיוחד זה כמעט קלישאה. להגיד שהמוזיקה שלו, מין רוק-פופ קצר וקולע, בסיסי ותכליתי, היא משהו שכל-אחד צריך לנסות זה די נדוש. החל מהצלילים הראשונים של "סוף המדבר", אלבומו הראשון מ-96, שחשף את הליריקה הייחודית שלו ואת הצליל המאוד בריטי ויחד עם זאת מאוד ישראלי, וכלה ב"העבד", אלבומו האחרון מ-2000, שהתיימר ליצור ספר תפילות מודרניות, דתי וחילוני, נוגע בשמיים וארץ, שלום גד חשף קשת רחבה מאוד של יכולות, הן ככותב טקסטים, קצרים ומבריקים, והן ככותב מלודיות קליטות ומהפנטות, שמשתלבות זו בזו ויוצרות רגעים נפלאים של אושר.

כששמעתי ששלום גד הולך להתעסק עם אהבה, בלוטות הרוק והדמע שלי החלו לעבוד שעות נוספות. מי שאחראי על שניים משירי האהבה הגדולים של השנים האחרונות, "אהבת אמת" ("לא באש ולא במים / אני אלך איתך / לא יהיה צורך") ו"האביב של חיי" ("אתה האביב של חיי / מה תיקח מהם / שעדיין לא לקחת איתך") – שניהם מ"תנועות מטאטא מהירות" הפנטסטי – גד הוכיח כי בין אם מדובר בשותפה לחיים ובין אם באח הקטן, הוא יודע לבטא אהבה בצורה נפלאה וכובשת. האהבה שלו, מודל 2005, משלבת את כל מה שהיה טוב בכל שלושת האלבומים –  הצליל האינדי הבריטי שלו והשירה שרק השתבחה (ומזכירה ברגעים את האמן הבריטי האהוב מאוד על שלום, מוריסי) והליריקה המבריקה המקיפה רעיונות ונושאים רבים ומגוונים, כפי שהיא משתקפת בשיר הנושא, "אהבה": "וכשהאהבה תבוא להציל אותך / אלף חייל במכונות ברזל / אל תתחיל להודות לאל / תתחיל להתפלל".