ימים נוראים בדבש

 


"…ירדתי למטה לקיוסק


ארבע לפנות בוקר


לקנות שוקולד וסיגריות.


ראיתי מתפללים הולכים לסליחות,


להסביר לאלוהים שלנו שאנחנו משתדלים


לסלוח לו על כל הימים הנוראים שברא לנו,


על כל הדמעות הזעם והתסכול והייאוש.


בראשית בראה האדמה את האדם,


בשנית ברא האדם את האלוהים


ובשלישית את המיקרוגל.


בא המיקרוגל והתחיל לפתוח את הפה המסריח שלו –


ריסקנו אותו.


הלכנו לגן החיות לחפש את סבא –


זרק עלינו קליפות בננה.


איך שנעלבנו והלכנו.


עמוק באדמה קבור שלד קוף


ואף אחד לא בא לבכות לו,


לבקש ממנו, נשק את החול שמעליו.


אתה יושב קפוא על כסא חי.


המצעד הזה אף פעם לא נגמר.


מכוסים, ערומים, יחפים, כפופים,


עוד יותר כפופים, זוחלים, זחלים, נמלים צבעוניות.


חגיגה גדולה, ואתה בעיצומה של המהומה


כל-כך הרבה רעש, ברזלים


להסתיר את הדממה הטהורה והמעיקה…"


 


                        (מתוך "כדורי הרגעה בדבש", מילים: גבריאל בלחסן, מתוך "השנים היפות של גבריאל")

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s