"…הייתי רוצה לספר איך אי-שם ב-1999 שמעתי את רכבות של גבריאל בלחסן והתאהבתי באלבום הזה. איך חשבתי שזה הדבר הכי טוב שהוקלט אי-פעם בעברית. איך אהבתי את גבריאל כשעוד איש לא הכיר אותו. איך חיכיתי כל-כך הרבה זמן שיקבל את הריספקט שמגיע לו. איך שמחתי כשסוף-סוף הוא חזר להופיע עם אלג'יר. איך התרגשתי כשהוא חזר להופיע לבד. איזו סגירת מעגל זו כשהאלבום הזה יוצא שוב בהוצאה מחודשת, וכולם מדברים עליו ומתלהבים. הייתי רוצה, אבל זה לא ממש ככה.
הורדתי ממישהו את רכבות לפני שנתיים בערך. לא ידעתי מי זה גבריאל בלחסן, אבל השם נשמע לי מדליק. קובץ עם המלים ירד ראשון, ואחרי זה כבר לא יכולתי להוציא את האלבום הזה מהראש שלי, מהלב, מהנשמה. שמעתי אותו, אני חושב, כבר כמה מאות פעמים. אני יכול להגיד בפה מלא שחיכיתי הרבה זמן שיקבל את הריספקט שמגיע לו. ששמחתי שבלחסן חזר להופיע, ואיזו הופעה זו היתה. ההוצאה המחודשת של האלבום הזה היא התרגשות גדולה עבורי. היא נצחון הרוח על השכל, האמת על הרייטינג, האהבה למוסיקה על המסחריות..."
(מתוך הביקורת שלי על "רכבות" של גבריאל בלחסן ב"שרת העיוור")
מיד לאחר אותה הופעה של גבריאל בלחסן, החלטתי שאני צריך לכתוב על "רכבות" ל"שרת". כי איך, לעזאזל, עוד אין ביקורת על האלבום המדהים הזה שם? נכון – יש משהו מאיים בכתיבת ביקורת על אלבום כל-כך פנומנלי, אבל לא אדם כמוני יירא מהמשימה, וחוץ מזה יום כיפור מתקרב, ואין מתאים מ"רכבות" לעלות כביקורת לכבוד יום כיפור.
אז ישבתי וכתבתי. ושלחתי לגיאחה ואיימתי ש"כדאי לו מאוד" לפרסם את זה לפני יום כיפור. והפלא ופלא – זה אפילו הצליח. אז הנה, במקום ברכה ליום כיפור, "ספר תפילות לימים הנוראים (וגם לאחריהם)", ביקורת על "רכבות" של גבריאל בלחסן (וקצת יותר מזה). צום קל, עלק!
שגיא נאור 
אולי אני אוכל להעיר לך כאן על המשפט:
"החוקים המטופשים של הדת והדתיים המטופשים שהולכים אחריהם"
קיוויתי שלעוד מישהו זה יפריע אבל מסתבר שרוב האנשים מסכימים עם ההערה הפוגעת הזו.
אני מקווה שמה שמפריע לך זה "הדתיים המטופשים" ולא "החוקים המטופשים של הדת", כי האחרונים ממש מטופשים ואני עומד מאחורי דבריי.
לגבי הדתיים המטופשים, אז חלקם אכן כאלה, ועליהם דיברתי (ולא על כל הדתיים). אלה הולכים בעיניים עצומות אחר חוקים דרקוניים, חסרי הגיון ומיושנים (ועוד יותר גרוע חסרי הגיון וחדשים, פרי פיהם של רבנים סהרוריים), ובשמם גם עושים שמות ביהדות של כולנו.
בכל אופן, אם מישהי נעלבה, סליחה!
אני מקווה שב"חוקים המטופשים של הדת" אתה לא מתכוון למצוות או לאיסורים שבהחלט אפשר למצוא בהם המון הגיון ועומק.
מה אלו בדיוק החוקים החדשים? כנראה לא קיבלתי את המזכר.
אינני מוצא כל הגיון או עומק (כמעט) בכל חוק וחוק המרכיב את הדת. החוקים (והמצוות) שכן הגיוניים ו/או עמוקים הם חוקי מוסר אבסולוטים, שאין צורך בשום דת בשביל לקיים אותם.
לגבי החוקים החדשים, אנא פני ל"גאוני הדור", כמו הרב עובדיה יוסף ואחרים. אני לא ממש מתעמק במה שהם אומרים. רק משתעשע מהפיקנטריה.
יש ביהדות יותר מכללים מוסריים (מפריע לי השימוש במילה חוק) אבל אני לא האדם הנכון לדבר על זה.
השאלה היא עד כמה חיפשת.
החוקים החדשים שאתה מדבר עליהם הם לרוב סייגים של המחמירים מהמחמירים וסתם דברים שהוצאו מהקשרם. גם אני לא מייחסת להם חשיבות.
יופי של ביקורת, קלעת בול.
צום קל זו הברכה הכי טיפשית ששמעתי מימיי.
וואו, יש פה שכלולים! איזה שיגועים והצחקות.
הגיע הזמן.