'שני אקורדים מספיקים לי
לשיר את מה שאני מרגיש
אחד הוא בשביל עצב
האחר בשביל כאב…"
(Sidewalks and trains / Omri Levy)

“אני חייב להודות ש-2005 לא תיזכר אצלי כשנה מפוארת מבחינה מוזיקלית, בין אם במוזיקה הישראלית ובין אם במוזיקה הלועזית. כשניסיתי לחפש גיבורים בכלל וכאלה שאינם מושרים בפרט, נתקלתי בבעיה – היו לי השנה גיבורים מעטים וכולם זכו לתהילה המתבקשת. חיפשתי וחיפשתי, פשפשתי ופשפשתי, ולא הצלחתי למצוא אף אלבום ש"עשה" לי את זה ולא "עשה" איזה טור מפואר ב"העיר" או ביקורת מתלהבת כאן ב”שרת"…"

לא, אני לא הולך לבזבז כאן עוד פוסט על bad mouthing של המוסיקה של 2005. הפוסט הזה יוקדש, סוף סוף, למשהו חיובי, חיובי מאוד אפילו. פרויקט "הגיבור הלא המושר" של 2005 באתר "השרת העיוור" התפרסם אתמול, ואיתו רשימה די ארוכה של אלבומים שכותבי האתר רואים אותם כמצויינים מחד ואלמוניים יחסית מאידך. מטרת הפרויקט היא להביא לכך שהם יהיו קצת פחות אלמוניים, ממש כמו מטרת הבלוג הזה.

הח"מ בחר כגיבור הלא מושר שלו את Omri Levy, עמרי לוי בשבילכם, ואף נימק זאת כדלקמן:

"…בדיוק כשכבר עמדתי להתייאש, נכנסתי לאתר של Fact וישר קפץ לי עמרי לוי לראש. לוי, שהקים את האתר וייסד בו את ה-Basement, פיסת גן-עדן ליוצרים צעירים שמנסים למכור שם את מרכולתם, צריך לקבל את התואר "גיבור" גם מבלי שהוא נדרש לאלבום שיוכיח את זה, ולו רק משום פועלו זה, המעורבות שלו ב-Inside Looking Out המצוין (עורך-שותף), הבלוג המעניין שלו ו… העובדה ש-Wish של הקיור הוא  האלבום האהוב עליו ביותר. אבל מכיוון שבמוזיקה עסקינן, עמרי מקבל ממני את אות הגיבור על  Swim, אלבומו השני והיפה-עד-כאב שהוציא השנה."

בקיצור, עשו לעצמכם טובה, לרגל השנה החדשה וכל החרטא הזה – – – קראו את הרשימה שלי. אחרי שהשתכנעתם שזה אלבום מצויין ושאתם לא מכירים אותו, גלשו לאתר של עמרי והקשיבו (אפשר אפילו, שומו שמיים, להוריד את האלבום חינם-אין-כסף). אחרי שהשתכנעתם שזה אלבום מצויין ושאתם מכירים אותו מספיק כדי לקנות אותו, פשוט רכשו אותו (אפשר כאן).

והלוואי שגם בשנה הבאה אוכל לבחור באמן ישראלי כגיבור הלא-מושר שלי.