שחררו אותם, אל תעשו להם חשבון…


"לא תוכל לשלוט בלב עצמאי


לא תוכל להרוס את מי שאתה אוהב


תמיד אתה חושב שלא נוכל לחיות


ולהיות מאושרים עם פחות


כל-כך הרבה עושר, כל-כך הרבה נשמות


כל מה שאנחנו רואים אנחנו רוצים לקנות


 


אם אתה אוהב מישהו, שחרר אותם…"


                                                (מתוך “If you love somebody set them free” של סטינג)


 


אחד הפרקים היחידים שאני זוכר מ"סקס והעיר", אותה סדרה שהותירה מליוני גברים בשלווה יחסית במשך כמעט שעה, הוא הפרק עם מסיבת האקסים, אותה מסיבה אליה כל אחד מביא אקס שלו, בתקווה שמה שאתה זורק מישהו אחר יאמץ בשמחה. עכשיו תנסו לדמיין "מוזיקה" במקום "סקס", "ארצנו הקטנטונת" במקום "העיר הגדולה" ואת גיאחה במקום קרי ברדשו (!!!) ותקבלו את "הפורום לשחרור הדיסקים".


 


"הפורום לשחרור הדיסקים" שהוקם באתר "השרת העיוור" הוא עוד דוגמה מצויינת לכל מה שיפה, עצמאי, חתרני ושיתופי באינטרנט. נמאס לכם מחלק מהדיסקים שלכם?   הציעו אותם למסירה ו/או החלפה בפורום, ובא לציון גואל. הנה, עבדכם הנאמן, שפלסטיקים רבים מונחים על רצפת חדר העבודה שלו, לחרדתה ההולכת וגוברת של אשתו, הצליח להיפטר כמעט מכולם (טוב, הדיסק של "מה קשור" הוא באמת בעייה) תוך כמה שעות בודדות (ועכשיו רק נשאר ללכת לדואר ולהעיף אותם לדרכם).


 


אין פה בצע כסף, גם לא תנאים או עניינים. כשמנהל הפורום, שי, הגיע אתמול לביתי ולקח בשמחה את "בלוזר" של תומש ו"בלב ובנפש" של פרסקי, ואפילו העניק לי בחדווה איזה "דיסק ג'אז עם עוּד", הרגשתי שיש תקווה לאוהבי המוסיקה, ורוח השיתוף לא תלך מאיתנו, גם אם יסגרו לנו סרבר כזה או סרבר אחר.


 


בקיצור, כולכם מוזמנים ל"מלחמת השחרור" (שם זמני, אני מקווה), הפורום לשחרור הדיסקים, המקום בו תתגשמנה כל התקוות (לפחות אלה של אשתי). אגב, מישהו רוצה בכל-זאת את "תנו לו צ'אנס" של מה קשור?!

קוסם, קוסם

קוסם, קוסם,


קח אותי על כנפיך, ואז


נער את העננים ממני ברוך


 


אני מצטער, כל-כך מצטער,


אין לי כישופים


רק מלים שיעזרו לסחוף אותי


מכאן


 


אני רוצה קצת קסם שיסחוף אותי מכאן


אני רוצה קצת קסם שיסחוף אותי מכאן


אני רוצה לספור עד חמש,


להסתובב ולמצוא את עצמי נעלם


הטס אותי דרך הסערה


והער אותי בתוך השלווה


 


שחרר אותי מהגוף הזה


מהעצם הזה שנע לצדי


תן לי לעזוב את הגוף הזה הרחק מאחוריי


 


מאסתי בלהביט בעצמי


אני שונא את הגוף הדואב הזה


שמחלה שחקה לאט לאבק


 


קוסם, קח את רוחי


בִּפְנִים אני צעיר וחיוני


בִּפְנִים אני חי, קח אותי מכאן


 


כל-כך הרבה דברים לעשות, זה מוקדם מדי


לחיי להסתיים


לגוף הזה, פשוט להירקב


 


אני רוצה קצת קסם שישאיר אותי חי


אני רוצה נס, אני לא רוצה למות


אני פוחד שאם אלך לישון לעולם לא אתעורר


לא אתקיים עוד


אני אעצום את עיניי ואיעלם


ואצוף לתוך הערפל


 


מישהו, אנא הקשב לי


היד שלי לא יכולה עוד להחזיק כוס של קפה


האצבעות שלי חלשות, דברים פשוט נופלים מהן


 


בִּפְנִים אני צעיר ויפה


יותר מדי דברים לא גמורים


הנשמה שלי ניתקת ממני


 


רופא, אתה לא קוסם


ואני לא איש מאמין


אני צריך יותר ממה שהאמונה יכולה להציע לי עכשיו


 


אני רוצה להאמין בניסים


לא רק אמונה במספרים


אני צריך קצת קסם שייקח אותי מכאן


 


אני צריך קצת קסם שיסחוף אותי מכאן


אני צריך קצת קסם שיסחוף אותי מכאן


 


בוא אליי הלילה הזה מלא הכוכבים


החלף את הכוכבים, את הירח, את האור, השמש כבר איננה


הטס אותי דרך הסערה הזו


והער אותי בתוך השלווה


 


אני עף ממש דרך הסערה


ואני מתעורר, למעלה, בתוך, השלווה.


 


                                                            (Magician (internally) / Lou Reed)


 



 


השיר הזה לקוח מתוך "קסם ואובדן", אלבום של לו ריד מ-1992, שהוא כולו רקוויאם.


רקוויאם לחברים שהיו ואינם עוד. חלקם מסרטן וחלקם מאיידס.


שתי מחלות נוראיות, שאנשים מתים מהם צעירים מדי.


 


השבוע (עוד) מישהו מסביבי שכל מישהו קרוב בגלל סרטן. היום הוא יום האיידס הבינלאומי.


ואין לנו שום קסמים בשרוול.