בצירוף מקרים מעניין גם אם אקראי לחלוטין, הגיש אתמול עמרי שרון את מכתב התפטרותו מהכנסת בשל הרשעתו בפלילים ממש באותה שעה כמעט שבה נידון מאיר עמאר, בנו של הרב הראשי לישראל, ל-32 חודשי מאסר על חטיפה והתעללות בקטין.
המשותף? בשני המקרים מדובר בבנים די לא-יוצלחים, שלא היו מגיעים לכלום לולא אביהם המפורסם ורב-הקשרים. עוד משותף? בשני המקרים מדובר בפשעים שביצעו האבות, גם אם בית-המשפט לא הצליח להוכיח את זה (בעיקר בגלל שהבנים לקחו עליהם את האשמה בצורה ראויה להערכה ולמאסר-על-עדות-שקר). עוד משותף, אפילו? בשני המקרים הטענה של האבות היתה זהה – לא ידענו, לא ראינו, לא שמענו.
דבר אחד, כנראה, כן יודעים אדון אריק שרון וכבוד הרב שלמה עמאר – לגדל ילדים. בנים כאלה, שהלכו/ילכו לכלא בשל עבירות שנצטוו לעשות על-ידי הוריהם, הם ללא ספק חלומו של כל הורה טוב.
אגב, מה ההבדל, בכל זאת, אתם שואלים בין שני הבנים הטובים האלה?
לפי הערכתי, מאה קילו בערך.
*הפסוק המקורי, למאותגרים תנ"כית, נמצא בישעיהו פרק א'.
שגיא נאור 
tאתה שוב על קיטור?
שמור קצת אדים לדברים חשובים, עזוב פוליטיקה, תן לי קצת אהבה, מעט שירה, הרבה יובל ושירי והרבה הרבה אתה.
תן דעתך לביתך, כמו שנאמר :
ענייך ועניי עירך – ענייך קודמין.
עניי עירך ועניי עיר אחרת – עניי עירך קודמין
ואני מוסיף:
פשעיך ופשעי בניך – פשעיך קודמים
אז בנים יקרים של פושעים יקרים:
שלא יסבנו אתכם….:-)
ואם לא ראיתם את "אוז" תחוו אותו מאחורה בעוז
והנה לכם שרשרת החיול בכלא.
נכנס == 🙂
מתארגן == 😐
מתקבל == :-((
מתרגל == :-)(
ישי