שונא פרסומות יחיה (או: הסיפור המרתק של ש')

 


"האינטרנט בדרך לתפוס מקום בשלישיה המובילה של אמצעי המדיה אחרי העיתונות והטלוויזיה", זעקה הכותרת של The Marker* בשבוע שעבר. מסתבר שסקר מקיף של היקף הפרסום ב-2005 עולה כי כוחה של הטלוויזיה כמדיום מועדף לפרסום יורד, בעוד שהעיתונות היומית מתחזקת (שומו שמיים!) ולצידה האינטרנט. עם זאת, תחום הפרסום הסמוי עלה משמעותית. נשמע כמו אוסף לא ברור של מגמות מנוגדות?  לא ממש.


 


הפתרון (בחלקו, לפחות) ניתן יום אחר-כך בכתבה נוספת ב-The Marker (של אותה כתבת, אפילו): "הפרסום באינטרנט גדל, אבל הגולשים לא מקליקים". כן, מסתבר ש-70% מהגולשים מעידים כי הם מתעלמים "דרך קבע" מהפרסומות, וכי "אינם זוכרים כלל מתי היתה הפעם האחרונה שנכנסו לפרסומת באינטרנט". אגב, מעניין היה לקרוא בכיר בענף הפרסום שטען בכתבה כי "חלק גדול מהפרסומות בישראל פשוט מעצבנות".


 


אז מה יש לנו כאן?   פשוט מאוד – אנשים (בריאים בנפשם) לא אוהבים פרסומות. הסיפור האישי של ש', בחור מן השורה המחזיק בבלוג דעתני, יכול לתת הצצה מצויינת לעניין הזה:


 


ש' שונא פרסומות.


 


בגלל שנאתו לפרסומות הוא ויתר כמעט לחלוטין על רדיו, למשל. הוא מקשיב פה ושם לגל"צ, וגם זה במקרים נדירים (בהם הוא נתקע ללא דיסק או ממש חייב לדעת את מצב הפקקים). כשהוא, למשל, מנסה להאזין לתוכניות בערוצים אחרים, דוגמת 102 או 88, הוא מסוגל לשמוע את התוכנית עד מקבץ הפרסומות ולא יותר מכך. מרגע שעולות הפרסומות הוא נוטש בזעם את הערוץ, לעתים בכלל את הרדיו, ובדרך-כלל ללא שוב.


 


את המנגנון שפיתח ש' לגבי הרדיו, הוא שיכלל במקרה של הטלוויזיה. ש' לא צפה בפרסומת בטלוויזיה כבר כמה שנים. הוא מודע לכך שכתוצאה הוא כמעט ואינו צופה בערוצים המסחריים (2 ו-10). גם בערוצים אחרים, כמו ערוץ המוסיקה (24), הוא צופה עד לפרסומות, ואז תמיד שובר לערוץ אחר לבלי שוב. מצד שני, ש' נהנה מאוד מערוצים כמו ערוץ 8, ערוץ הספורט או אפילו E! (!!!), שם לא תמצאו אפילו פרסומת אחת לרפואה. נכון – משלמים כסף על ערוץ הספורט, גם על E, ועל עוד ערוצים חביבים שש' נוטה לזפזפ אליהם, אבל ש' מעדיף לשלם כך וכך שקלים כל חודש מאשר לצפות באוסף משמים של פרסומות לא מעניינות.


 


יש מחיר להיעדרן של פרסומות מחייו של ש' – הוא, למשל, אינו מזמזם את השירים שכולם מזמזמים (כי העורכים המוסקיליים של הפרסומות שטפו להם את הראש איתם). טוב, ממילא הוא לא שומע רדיו, אז הוא קצת בפיגור. הוא לא מכיר את המבצעים, לא משתמש בביטויים מתוך הפרסומות ("מיאו, חתולה…"?!), לא מעודכן במותגים השווים – אבל ש' מתייחס לעניין בשוויון-נפש. בבחינת שונא פרסומות יחיה.


 


גם באינטרנט ש' הוא חיה שונאת פרסומות. הוא, למשל, מכניס לרשימה השחורה כל אתר ששולח אליו לאימייל, בדרך-כלל שלא מרצונו, פרסומת. הוא שונא פופ-אפים, ואחרי שהתקין שורה של חוסמי פופ-אפ, כך שמעטים מאוד (אם בכלל) הם הפופ-אפים המופיעים אצלו בבראווזר. אבל גם אלה שעולים, זוכים ממנו לקיתונות של רותחין. הוא מעולם, אבל מעולם, לא לחץ על פופ-אפ. מעולם, אבל מעולם, לא הקליק על באנר. בכלל, הוא שיכלל את אי-ההתייחסות שלו לבאנרים לרמה כזו שהוא כלל לא מבחין בהם עוד (אלא אם מדובר בקטע ממש משעשע, ששווה לשים בבלוג שלו ו/או לשלוח לבלוגרים אחרים החובבים זוטות שכאלה).


 


 


בקיצור, אין לי מושג למי מכוונים הפרסומים את כל המליונים שלהם, אבל אם ש' הוא קהל היעד, אני הייתי לוקח את הכסף ומוצא לי אפיקים אחרים לבזבוז. כן, אני יודע מה המשמעות של הדברים – יותר פרסום סמוי, כמו שקרה ב-2005 ועוד יקרה יותר ב-2006, יותר תוכן בתשלום. אין לי בעיה עם זה. אני מעדיף לשלם, ולקבל תוכן שאני רוצה ומזמין, מאשר לקבל בחינם תוכן מעצבן ורדוד. והכי גרוע זה שאני משלם (בעקיפין, אמנם, כמו במקרה של הרדיו או הטלוויזיה המסחרית) ומקבל תוכן מעצבן ורדוד. זה ממש מעצבן אותי. סליחה, מעצבן את ש'. J


 


וזה מביא אותי בחזרה להתחלה. להתחזקות העיתונות היומית, אחרי שגם אני הצטרפתי להספד שלה. לטעמי, מדובר בסך-הכל בחזרה לשורשים, למדיום שלא מציק, שלא מפריע, שהפרסומות שזורות בו אבל במקומות מוסכמים שאפשר להדחיק או לגזור אפילו. שלא כמו רפי גינת (העורך הראשי של ידיעות, כבר לא השמן עם הזקן שצועק "טל בורשטיין") אני לא חושב שהאינטרנט הוא מדיום "הכי שטחי שיש". להיפך – אם יש משהו שטחי, צהוב ומשעמם, זה "ידיעות אחרונות" (אני קורא כל יום בעבודה, מר גינת, ומשתכנע כל יום בצדקת המשפט האחרון). אבל עד שברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט ילמדו לשלב את הפרסומות בצורה מהוגנת, לא פולשנית ולא מעצבנת, ובטוב-טעם לתוך התכנים שלהם, אנשים אכן ימשיכו לקנות עיתונים, גם אם רמתם ממשיכה להדרדר, והזמן הממוצע של אחד ש' לקריאת עיתון יום שישי כלשהו הוא בערך 15 דקות.


 


אגב, אחרי כזו התקפה של אדון גינת, אני מתפלא שרזי ברקאי לא העלה לשידור את האחראי על האינטרנט כדי להגיב?!   (אגב, אם כן, אני בטח לא שמעתי. אני הרי לא מקשיב לרדיו, זוכרים?!)


 


 


 


* אפרופו אינטרנט, כסף ונגישות, אתר The Marker מתעקש לנסות ולגבות תשלום עבור כתבות שהתפרסמו באתר אך לפני שבוע (למשל, זו שפתחתי איתה), כשבאותה עת בכל מיני אתרים אפשר לקרוא את התכנים חינם-אין-כסף כיאה לאינטרנט (למשל, זה, שהוא אפילו "בשיתוף The Marker"). נראה לכם שמצליח לו?!

6 מחשבות על “שונא פרסומות יחיה (או: הסיפור המרתק של ש')

  1. י’ הגיב:

    תפסיק לילל (כאן ברקע יש "מיאו חתולה").
    אם היית צופה בערוץ 1 שם אין פרסומות, אבל יש חסויות (שהן לא פרסומות כמו שנערות ליווי הן לא זונות) היית "מכניס לך טוב טוב לראש ש"רק ברדיו הפרסום עובד" (כך במקור) והמקום הכי טוב לפרסם את זה הוא כמובן בטלוויזיה.

    עצוב!!!!!!!!!!

    ולפני שתשאל איך נכנסו זונות ונערות ליווי לתגובה, אז ככה,
    זונות עומדות ברחוב וניתן להתעלם מהן בדיוק כמו מבנאר באתר פופולארי.
    נערות ליווי לעומת זאת הן תוכן (ניתן לנקד את ה-כ’ גם בקמץ) בתשלום, אתה לא חייב להזמין אבל אתה יודע שהן שם במרחק טלפון אחד, גם בלי לקרוא את מודעת הפרסום שלהן.

  2. witchy woman הגיב:

    ש’ הוא כנראה חבר טוב שלי, מבין אנשים רבים רבים רבים אחרים שאני מכירה שההתנהגות התקשורתית שלהם דומה. אפשר בהחלט לחיות כך ולא להפסיד מילימטר של מידע שמעניין אותך. ואם הייתי יכולה להוציא עכשיו אצבע משולשת לכיוון כל מי שחושב ורוצה אחרת, הייתי עושה את זה בחפץ לב.

  3. אלעד הגיב:

    נושא pop-up, banners ושאר הירקות האלו בהחלט היו מציקים ומרגיזים. פתרון מוצלח – עוברים לfirefox – http://www.mozilla.com/firefox ומתקינים את adblock https://addons.mozilla.org/extensions/moreinfo.php?id=10&application=firefox
    ולא ראיתי אף פרסומת באינטרנט הרבה זמן (לא כולל FW שנשלחו ע"י חברים). עוד כמה כאלה וכמות פרסום הזבל באינטרנט תרד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s