מֶדֵיטֶרֵנִיָה בּלוּז

– אני סובל.


– מהדי.ג'יי?


– לא, אני סובל ממֶדֵיטֶרֵנִיָה בּלוּז…


("אני לא רוקד כשעצוב"*)


 


 


אבי נולד כאן בארבעים ושמונה.


בשערו נזרקו קצוות לבנים


כסימני כניעה


וקמטים נחרשו במקומות


שהיו פעם


חלומות.


 


אין שום מזרח תיכון חדש


תחת השמש.


רק כתמים שנוספו על העור


וסדקים בשפתיים


שחרץ הזמן.


עול השנים הכריע את מי


שנולד זקוף.


 


מה שהיה הוא שיהיה.


הנה גם בשיערי כבר אפשר לראות


סימנים של שיבה.


 


 


*אני לא רוקד כשעצוב, מילים: אלון אולארצ'יק ומיכה שטרית, מתוך "רדיו בלה-בלה" של "החברים של נטאשה".

2 מחשבות על “מֶדֵיטֶרֵנִיָה בּלוּז

  1. שני דורות מעלינו האמינו שהם מצליחים לשנות משהו, והם לא הצילחו להנחיל לנו את האמונה הזו.
    אין ברירה, צריך לייצר אותה לבד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s