כמי שקרוב כל חייו למקצוע העיתונות, הן בצורה ישירה והן בצורה עקיפה (ולא ארחיב כאן את היריעה לגבי שתי הצורות), אין הרבה דברים שמעצבנים אותי יותר מכתבים לעניינֵי שאין להם מושג קלוש בעניינֵי אותם הם מסקרֵיי. הז'אנר הזה נפוץ מאוד מאז התרחבות מספר ערוצי הטלוויזיה המשדרים חדשות, ובמיוחד בעידן הרייטינגיזציה של מהדורות החדשות אליבא דערוצים המחסריים.
הערב (31.1), למשל, שמעתי את הסקופ הסנסציוני של ארז רותם, כתב ערוץ 2, במהדורה המרכזית בנושא פרשת "הסוס הטרויאני". רותם חשף כי למרות שבפרשה נחקרו "בכירי המשק הישראלי", לא יוגשו כתבי אישום נגד איש מהם, וגם הזוג האפרתי, שכתבו את התוכנה, לא ירצו עונש מאסר ארוך (בעקבות עסקת טיעון שמתרקמת לדידו עם הפרקליטות). כתבי אישום יוגשו בסופו של דבר, כך טען רותם, רק נגד החוקרים הפרטיים היו מעורבים בפרשה – שערורייה גדולה, לפחות בעיניו של אדון רותם המלומד.
בעוונתיי הרבים איש הייטק אנוכי, ונשוי אני לעורכת-דין, כך שיש לי קצת רקע בנוגע לעניין הנדון. עם קצת קריאה מוקדמת בנושא (אפשר להתחיל כאן) וקצת קומון סנס, אפשר בקלות להגיע לשורש העניין, בלי סנסציות ובלי לעשות רוח – מצד אחד, יש את "בכירי המשק הישראלי", שטענו לכל אורך הדרך כי לא ידעו שהחומר שהגיע לידיהם על-ידי החוקרים הפרטיים הושג בדרכים לא-חוקיות. אין כל דרך להוכיח כי ידעו, ולכן אין כל דרך לגרום להאשמות נגדם להחזיק בבית-משפט. מצד שני, יש את בני הזוג אפרתי, שכתבו את התוכנה ומכרו אותה לחוקרים הפרטיים. עם זאת, אין כל הוכחה כי הם ביצעו עבירה כלשהי (פרט ליצירת התוכנה), כך שאפשר להאשים אותם בעבירות קלות יחסית, ולכן יש הגיון בלחתום איתם על עסקת טיעון שמפלילה אחרים. אם כך נשארנו עם החוקרים הפרטיים – הם ידעו, הם טענו להגנתם שלא ידעו שלפרוץ למחשבים פרטיים ולהוציא חומר אישי ומסווג זה עבירה (?!), הם קיבלו כסף תמורת החומר, הם רכשו את התוכנה. בקיצור, הם עבריינים, ואין כל סיבה לרחם עליהם או להשתתף בצערם.
אם הכל כל-כך פשוט, איך אדון רותם המלומד ומערכת "חדשות 2" לא מגיעים לאותה מסקנה בדיוק? כי המסקנה הזו, בדיוק כמו הסיפור הידוע על הכלב שנשך אדם, לא מביאים רייטינג ואי-אפשר להכתיר אותם כחשיפה "בלעדית", "סנסציונית" או "סקופ". ואת מי מעניין האינטגריטי, העובדות או ההגיון, אם אפשר למשוך עוד כמה צופים לראות את יונית וגדי?
אני, אישית, החלפתי ערוץ בסוף ה"כתבה" הלא-משכנעת ולא מתקבלת-על-הדעת הזו. אני, אישית, לא אוהב שמזלזלים באינטיליגנציה שלי.
שגיא נאור 
"רוק’נ’רול הוא מהות החיים וכתיבה על רוק’נ’רול היא דרך חיים" – שגיא נאור.
(זו דרכו של גיאחה לרמוז שנמאס לו לקרוא פה על אקטואליה, תביא לי קצת מוזיקה לווריד!) (וגם לספר שיש לו מקלדת חדשה והוא מה-זה מבסוט)
עונג 1, עונג 2, עונג 3, עונג 4, עונג 5, עונג 6, עונג 7, עונג 8, עונג 9, עונג 10, עונג 11א
(זו הדרך שלי לרמוז שאני עדיין מחכה לעונג שבת במייל ולפידבק על 11א)
אני עם גיא. לעומתו אני מסכימה לחכות עוד קצת.