רק ישראלים עולים עם ילד לטיסה, לא רוכשים עבורו כרטיס ואז הילד משגע את כל הנוסעים ואת ההורים במשך שתים-עשרה שעות.
רק ישראלים כנ"ל פונים בזעם לצוות האוויר כדי ש"יסררו משהו לילד", ומתעצבנים כשאומרים להם שהטיסה מלאה ואין מה לעשות.
רק ישראלים (כנ"ל, אבל לא רק) שואלים למה אי אפשר לעבור לכסאות הביזנס שנשארו ריקים.
רק ישראלים מתעקשים לעמוד במעבר ולטייל במטוס, ונאלצים לספוג איומים כמו "אם כל הנוסעים לא יישבו מיד, נפספס את חלון ההמראה ואז ההמראה תידחה לזמן לא ידוע" או "אם כל הנוסעים לא יפנו את המעבר, לא נוכל להגיש ארוחת ערב".
רק ישראלים עולים למטוס עם שני תיקים, חמש שקיות ושקית גדולה של חטיפים.
רק ישראלים מוחאים כפיים בסיום הנחיתה, אפילו כשנוחתים בחו"ל.
שגיא נאור 
משעשע במקצת.
אולי גם קצת עצוב….
אבל היי… זה אנחנו … לטוב ולרע
ממני,
משאלה
לא מסכים לגבי הרק – ובמיוחד לגבי הילד… זה דווקא מקובל מאד… לטוב, ולרע…