על אלוקים כמיסטר בלקוול*

בסוף השבוע ביקרתי את אחותי הקטנה בירושלים.


 


כל ביקור בעיר הזאת הוא חוויה אנתרופולוגית ממדרגה ראשונה, והביקור הפעם לא היה שונה.


 


בסטיקר המשעשע הזה נתקלתי ברחוב שבו חניתי:


 


(צריך לציין שצילמתי את הסטיקר הספציפי הזה על הקיר החיצוני של בית כנסת קטן ושומם, אבל הרחוב היה מלא בעוד דוגמיות זהות:)

כל זה גרם לי לתהות מה באמת חושב אלוקים על הלבוש שלי, והאם הוא בקטע של בננה רפבליק או אולי דווקא הוא יותר בעניין של פוקס…

* הסבר למאותגרים רכילותית.

מודעות פרסומת

20 מחשבות על “על אלוקים כמיסטר בלקוול*

  1. גיאחה הגיב:

    לאאאאאאאאא! חילול הקודש!
     
    יש שירים שפשוט אסור לגעת בהם.
     
    אני הולך להתנחם ב"קליפורניה" של הדג נחש.

  2. רן הגיב:

    אני מבין אותך. גם אני התמלאתי חלחלה עקב הקאוור (אפשר לקרוא לזה קאוור? יותר כמו אונס..) של השיר הזה. ודווקא מה שצרם לי זה לא שמאיר אריאל כבר לא בין החיים – למרות שזו גם נקודה טובה – אלא שלקחו שיר כל כך יפהיפה, כל כך רומנטי, טהור, אחד מהשירים הכי מרגשים והכי אמיתיים בשפה העברית, והורידו אותו לזנות. זה כואב לי.

  3. גיאחה הגיב:

    ואני אף פעם לא הבנתי איך זה שלא אצביע יחזק באורח קסם דווקא את המפלגות הקטנות והאיזוטריות, או דווקא את הליכוד, כפי שכל הזמן אומרים לי שיקרה אם לא אצביע.
    למה זה לא יחזק את מרצ, את הירוקים או עלה ירוק (מפלגות קטנות!), את קדימה?
     
    מעניין. מעניין מאוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s