יש כמה דברים (לא הרבה) מעודדים בתוצאות האמת מליל אמש:
לאנשים באמת נמאס. אחוזי ההצבעה הנמוכים אמורים לשמש נורת אזהרה גדולה לכל הפוליטיקאים. חבר'ה, נמאסתם, אבל באמת! אם הציבור הישראלי יתפוס קצת יותר שכל, ויחליף את ההמנעות בהתחשבנות, מה שקרה אתמול עם הליכוד והגימלאים הוא רק סיפתח.
לאנשים גם נמאס מאיומים בנוסח "החמאס בא לחסל אתכם" או "האיראנים כבר מחממים את המנועים של פצצת האטום". מבחינתם בטחון זה בטחון אישי, כלכלי. לחיות ברווחה, להרוויח משכורת סבירה, למצוא עבודה, להזדקן בכבוד. אחרי המון זמן האג'נדה החברתית הכריעה בחירות, ע"ע הגמלאים, ש"ס, העבודה.
הציבור הישראלי איננו עדר. קדימה שהכריזה שאין לה אידיאולוגיה, אין לה מצע, אין לה כלום בעצם חוץ מהתרפקות על מנהיג ששוכב ללא הכרה בבית חולים, לא הצליחה להונות את הציבור הישראלי. נכון, אולמרט ניצח בבחירות, אבל להערכתי אם היה עובר עוד חודש, גם זה לא היה בטוח. קדימה תנהיג את הממשלה, אבל מעמדה חלשה. "אתה יכול להונות חלק מהאנשים חלק מהזמן, אבל אתה לא יכול להונות את כל האנשים כל הזמן".
ואחרון אחרון חביב, שמחה לאיד כמובן, הרשו לי לצטט את אביעד קיסוס הבוקר ב"תוכנית הבוקר": "איזה מקום לימור לבנת? עשירי?! חבל. איזה פספוס. זה כמו לעשות נקיון בכל הבית, ולהשאיר פירור קטן בפינה".
אוח, נהדר. לפעמים גם לאביעד קיסוס מתפלקת איזו יציאה מצוינת (בזמן האחרון זה לא קורה לו הרבה).
זה לא קורה לו כמעט אף-פעם, אחרי קרקס הלייב 8 הפסקתי להקשיב לו ואת מחוזות 88 ו- 106 זנחתי אך ורק לטובת סידס ורוזן. בכל זאת, אי אפשר שלא לחייך, כמה נכון.
אני מוכרחה להודות שהתפעלתי מהתגובה שלה אתמול, למרות עלגות קלה שהפגינה בעברית, היא הגיבה בצורה די מכובדת. בטח מכובדת יותר מרובי ריבלין שטען שהוא "שליח של החטא הקדמון" בזמן השתלחות בהרצוג מקדימה…