בזמן האחרון אין לי חיים.
את רוב זמני אני מבלה בעבודה, במעבדה, בנסיון נואש להוציא (סוף-סוף) את המוצר שישנה את פני העולם (או כך מבטיחים לי אנשי המכירות…).
לפיכך היה לי די ברור שהPost-It הבא שלי יודבק בין כתלי המעבדה, ואת משמעות המיקום המדויק כמו גם השורות שבחרתי לצטט (מתוך Clocks של Coldplay, כמובן) אני אתן לכם להבין לבד:
נ.ב. בפינת "התמונה השבועית לילד" השבוע חידה: האם תצליחו לזהות את הח"מ בתמונות?! בין הפותרים נכונה תוגרל מדבקת Post-It צהובה.
ענק!!!!!!!!!!!!!
מזדהה עם כל PIXEL
האלבום הזה מונח לי פה כבר כמעט שבוע, ועדיין לא העזתי להכניס אותו למערכת. תמיד אהבתי את רונית שחר, ותמיד פחדתי להקשיב לאלבום שלם שלה מאז "שלום לתמימות", כי פחדתי שהיא תישמע לי פשטנית ופושרת מדי.
אלך לקרוא את הביקורת שלך ולהחליט.
קיבלתי סטיקר עם האלבום הזה, של שם האלבום בגדול וכתובת האתר של שחר. גזרתי את הכתובת, הדבקתי את שם האלבום על המגירה 🙂
גם אני קיבלתי את הסטיקר, יה show off!!!
ואגב, "ספרי לי הכל" טוב יותר מ"שלום לתמימות". ו"להתחיל להמשיך"?! well, תקרא את הביקורת. (אגב, רוצה אותה ל"השרת"?!
1 – היות וגם אני כמוך מזועזע מכל חבלה קטנטנה שקיימת אצל פעוטות/תינוקות/ילדים – בכל פעם שנחשפת פרשיה כזו בתקשורת אני ממתין עד פרסום תוצאות משפטיות ולא מסתמך על כלום. באחוז נכבד מהמקרים מתברר כי הדברים אינם מדויקים והחשדות מתבדות.
2 – עובדת היותו של האב החשוד חרדי לא קשורה בכלום לחשדות נגדו. מעולם לא הוצמד בתקשורת הכינוי "חילוני" לאב חשוד/מכה מהמגזר החילוני. וגם אם ישנו חילוני מכה/רוצח – עובדת היותו אתאיסט אינה מהווה תירוץ למעשים בלתי נתפסים שכאלו…
נדמה לי שאתה בתוך הMXP הימני. לא בטוח.