כבר בן שנה…

מקובל שיום הולדת הוא חגו של מי שנולד באותו היום. יום ההולדת שלי חל רק בעוד עשרה ימים, ובכל זאת אני מרגיש שהיום הוא-הוא יום החג האמיתי שלי. כנראה שבתור הורה יום ההולדת של הילד שלך הוא תאריך מרגש ומשמח הרבה יותר מיום ההולדת שלך (וסמיכות האירועים במקרה שלי רק מדגישה את זה).


אז לכבוד יום ההולדת הראשון של בני הבכור החל ממש היום, הנה כמה הרהורים שאני מהרהר בהם בזמן האחרון בעניין הסבוך של מה זה להיות הורה (ומצטער מראש על היאיר-לפידיות)…


 


להיות הורה זה לדאוג כל הזמן. אתה אומר לעצמך שלא תהיה דאגן כזה, כמו שהיו ההורים שלך, ובכל זאת להיות הורה משמעו כנראה לדאוג כל הזמן. לדאוג מדברים שקורים (מחלות, בכי, כאב), לדאוג מדברים שיקרו (חיסונים, בדיקות דם) ולדאוג מדברים שאולי יקרו ומפחידים מאוד (מה יהיה אם הוא ייפול ואני לא יהיה לידו, תאונות דרכים, מחלות). זה מדהים איך הפחד והדאגה הופכים להיות טבע שני שלך, זה מדהים עוד יותר שזה לא נגמר אף פעם.


 


להיות הורה זה להתרגש כל הזמן. כשאתה ללא ילדים, קורה לפעמים שאתה מתרגש. מתרגש מחיוך של בחורה יפה, מתרגש מהצלחה מסוימת, מתרגש מנוף יפה, התרגשויות קטנות כאלה. כשאתה הורה לילד אתה מתרגש כל יום, כמה פעמים ביום, וזה פשוט מדהים. מתרגש כשאתה קם בבוקר והילד שלך מחייך אליך מהמיטה שלו. מתרגש כשהוא עושה משהו חכם, ככה פתאום. מתרגש כשהוא אומר לך "אבא". מתרגש כשהוא עושה שלום לדמות בטלוויזיה או מוחא כפיים בהתלהבות. מתרגש כשהוא אוכל משהו חדש, מתרגש כשהוא עושה קקי. החיים שלך הופכים להיות רגעים קטנים של סתם בים של התרגשויות. קשה להסביר את זה למי שאיננו הורה עדיין.


 


להיות הורה זה להיות אחראי למישהו אחר בצורה המלאה והמושלמת ביותר. לדאוג שהוא יאכל, לדאוג שהוא ישתה, לדאוג שהוא יישן, שהוא יהיה נקי, שהוא יהיה בריא, שהוא יהיה מאושר. כשאתה אחראי לעצמך אתה יכול לזרוק פה ושם, להתעלם, לוותר. אבל כשאתה אחראי ליצור קטן וחסר אונים, הכל נעשה בחרדת קודש, כולל הדאגה וההתרגשות לעיל, מתוך מטרה אחת – שיהיה לו טוב. זו הופכת להיות התמצית של חייך כהורה.


 


להיות הורה זה להיות שם תמיד בשבילו. כשהוא עצוב, כשהוא עייף, כשאין לו כח, כשיש לו כח, כשהוא רוצה להשתולל, כשהוא רוצה להירגע, כשהוא רוצה לתת לך נשיקה, כשהוא רוצה לתת לך מכה, כשהוא רוצה על הידיים, כשהוא רוצה על הכתפיים, כשהוא רוצה על הרצפה, כשהוא רוצה על המיטה, כשצריך להחליף לו חיתול, כשצריך לרחוץ אותו, כשצריך לתת לו לאכול. תמיד להיות שם בשבילו, למקרה שהוא יזדקק, אבל לא לכפות את עצמך עליו. לתת לו לעשות את ההחלטות שלו, ואם הוא במקרה זקוק לך עכשיו, אז להיות שם.


 


להיות הורה זה לאהוב בלי תנאים. בלי לצפות לאהבה חזרה, בלי להזדקק לגבולות או חיזוקים. וכשמגיעה אהבה בחזרה, זה אפילו יותר נפלא. חיבוק מהילד שלי, נשיקה, זה הדבר המדהים ביותר עלי אדמות.


 


 


אז יומולדת שמח לך, ילד שלי. ותודה שהענקת לי את הזכות להיות אבא שלך.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “כבר בן שנה…

  1. אפשר להוסיף (?)
    שלהיות הורה זה בעיקר להיות, בטוב, ברע, באושר, בכעס, בחולי, בהנאה, ב….
    להיות הורה זה להרגיש רגשות ממעלה רשאונה למרות שהם באים מיד שניה.

    משפט שמתחיל במילה "אבא" או "אמא" הוא כמו מתג המכניס אותנו לכוננות ספיגה (לטוב ולרע), אז ככה שלהיות הורה זה בעיקר להיות.

    מזל טוב ליובל וגם לכם יקיריי.
    ישי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s