כשירו על שדרות אני לא אמרתי כלום

תחילה כשירו על חיילים אני לא אמרתי כלום


כי אני כבר מזמן לא בקטע של מלחמות.


 


אחר-כך כשירו על מתנחלים אני לא אמרתי כלום


כי הם אלה שבחרו שם לחיות.


 


אחר-כך כשירו על שדרות אני לא אמרתי כלום


כי זה נורא רחוק ולא במרכז העניינים.


 


בסוף כשירו עליי


לא היה כבר מי שיאמר דבר.


 


 


 


מצטער, אבל כל העניין הזה עם שדרות כבר ממש נותן את אותותיו (אפילו בי), והעובדה, שעיר שלמה מנסה-מתחננת למשוך תשומת לב וברמת-אביב מישהו כמו שמעון פרס מסוגל להתבטא כפי שהוא מתבטא, פשוט עושה את שלה.


לא יודע למה ומאיפה, אבל השיר הזה הוא האסוציאציה הראשונה שעלתה לי.


מבוסס, כמובן, על השיר של הכומר מרטין נימלר מתקופת השואה.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “כשירו על שדרות אני לא אמרתי כלום

  1. 1. ברוך הבא למציאות, ובוקר טוב.
     
    2. מה שמקומם במיוחד בתגובה של פרס זה הגישה של "גם על אחרים יורים, אז מה אתם בוכים?" – מה אנחנו בוכים, יא טמבל? אנחנו בוכים כי יש לנו הנהגה מטופשת!

  2. תושבי שדרות לא נראים כמו אנשים חסרי אונים, בכלל אסור אפילו להשוות את זה למצב בשואה. אני אדיש בדיוק כפי שתושבי שדרות אדישים. להפסיק מאבק בגלל חום!!!! אנשים שנלחמים על חייהם לא מפסיקים מאבק בגלל חום.

    תראו את אלו שנלחמו להכנסת תרופות המעי הגס לסל התרופות. הם נלחמו על החיים, אנשים התעלפו שם, עשו שביתת רעב, משכו אנשים איתם. לעומתם תושבי שדרות החליטו לקחת פסק זמן אחרי 5 שעות של מאבק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s