הקמפיין החדש של רכבת ישראל – "המחסום ירד? לא עוברים!"*

בכל מקום אני נתקל בתוצר היחיד של החקירה הפנימית והסקת המסקנות של רכבת ישראל מכל התאונות שקורות בזמן האחרון – מסע פרסום מטופש תחת הכותרת לעיל. וכרגיל זה מעצבן בשני מישורים מקבילים ומשלימים – מחד, זה מוכיח שוב שהציבור מטומטם (ולכן הציבור משלם). זאת אומרת, מה הצעד הבא?  "הרמזור אדום?   לא נוסעים!"?    "מזג-האוויר חם?   שותים!"???  או אולי "אתה בחיים?   נושמים!"???!!!

האם זה לא מביש (עבורנו, כמובן) שמישהו צריך להסביר לנו בשלטי חוצות גדולים שכשמחסום יורד לפני פסי רכבת חייבים לעצור ולא לעבור?  כשהייתי בדרום אמריקה, גיחכתי לא פעם אל מול שלטי חוצות שמסבירים לנייטיבז שצריך לשטוף את כלי האוכל אחרי הארוחה. מעניין מה היה אומר איש כמוני המטייל בישראל אל מול שלט שכזה (לו רק היה דובר עברית, כמובן)…

מאידך, זה מעצבן כי כנראה בזה מסכמת הרכבת את ענייני התאונה ההיא ועוברת לסדר היום. תאונת אנוש, בלתי נמנעת ואנחנו נזכיר לציבור שצריך לעצור כשהמחסום יורד – כן, זה נראה לי טיפול הולם בתאונה. וזה בטוח ימנע את התאונה הבאה. לא?

*מתנצל. לא שמתי לב לתוכן המדויק. הייתי עסוק מדי בלהתעצבן.

הזלזול של הרדיו הישראלי בתרבות הישראלית

כבר כתבתי בפוסט ההוא, ובעוד פוסטים רבים, על שנאתי העזה לרדיו הישראלי, למעט נווי-מדבר בודדים. רוב הזמן אני כלל לא פותח את הרדיו, ובכל-זאת גם לי יש רגעי משבר (שכחתי להחליף דיסקים, מעוניין לשמוע חדשות ו/או דיווחי תנועה) שבהם אני נחשף לתוכן שמשדר הרדיו הישראלי לעברי.

בפעם האחרונה שעשיתי את זה קיבלתי הוכחה חותכת לצדקת דרכי. התדר כוון לרשת ג', הבית של המוזיקה הישראלית (כך לפחות הם רוצים לחשוב), והתכנית עסקה במוזיקה ישראלית חדשה. אחרי שהשדרית הצעירה והמג-ני-בה סיימה לתת את החמש אגורות שלה על המוזיקאיות הישראליות שעושות קאמבק הקיץ הזה ואיזה כיף לכולנו היא מיהרה להציג את השיר הבא, "של סיוון שביט…  יותר יָפָה מיָפָה". כמעט ועשיתי תאונה.

נכון, אני – מתוקף תפקידי – מאוד מעורה במוזיקה ישראלית חדשה, ולכן יודע שלשיר החדש, שיתוף פעולה מקסים עם אביתר בנאי מתוך "וניל", קוראים " יותר יָפֶה מיָפֶה". היא, השדרית, כנראה לא ממש צריכה את המידע הזה, ולכן מרשה לעצמה לטעות טעות כה צורמת. סלחתי לה זמנית, ותיארתי לעצמי שאחרי שתקשיב לפזמון הנפלא, שבו שרים אביתר וסיוון את השורה הזו כמו שצריך, היא תתקן את עצמה. אבל לא – בסיום השיר היא פשוט עברה לשיר הבא. כנראה לא הקשיבה לשיר בכלל. שהרי אם הקשיבה, והיתה מקשיבה באחת הפעמים הקודמות, היתה יודעת איך קוראים לו.

וזה אם תרצו כל העניין בעצם. הזלזול של שדרים/עורכים/מנהלים/קובלנצים במוזיקה הישראלית, באינטיליגנציה שלנו, בשכל הישר. "עצוב יותר מעצוב", שרים סיוון ואביתר, וכל-כך צודקים.