תחת הכותרת הפרובוקטיבית "הראה לי את צמידך ואומר לך מי אתה… (רמז: טיפש!)" יצאתי כאן לפני שנה וקצת כנגד הטרנד הנוראי של הצמידים הצבעוניים, שאי-שם בחורף 2005 כולם שמו עליהם כאילו היו סמל אולטימטיבי לחוכמה ו/או קוּליות.  

ציטטתי אז את יהונתן גפן שכתב "בעולם החלול והמפחיד, שבו דעתו של היחיד כבר אינה מזיזה כלום לאף אחד, לומדים בני-האדם לסמן את עצמם בצמידים שיוכיחו שלא רק שיש להם מה להגיד, הם גם קיימים…". ניחשתי אז שהטרנד הזה לא יחזיק מעמד זמן רב, ושהנה תיכף יבוא הגל הבא (חולצות, מכוניות, כובעים וכד').

והנה בא קיץ 2006 וטרנד חדש, משופר ונוראי הרבה יותר הגיע לפתחנו – הקרוקס. למי שלא מכיר את התופעה (שכרגיל הגיע אליי באיחור…), מדובר בכפכפים מגומי, עם חורים, בצבעים מצבעים שונים, שכ-ו-ל-ם לובשים. "כי זה נוח", כמובן. חלילה, לא בגלל הטרנד.

עכשיו מילא כשילדים לובשים את זה. שעוזרות בית. שסטודנטים. (בסקר שערכו גאפ ואולד נייבי (ומביא The Marker) עולה כי כפכפי הגומי הם פריט האופנה הנלבש ביותר בקרב סטודנטים ותלמידי תיכון לעבודה). אבל כשכולם מסביב לובשים את זה, מטף ועד זקנות בסופר, זה די מביא את הסעיף. העדריות הזו ממש משגעת אותי, וכל אדם חבוש בקרוקס חשוד בעיניי כצאן לזבח.

אבל הדבר הכי משעשע בכל הכתבה המטופשת של The Marker הוא פרשנית האופנה שמצוטטת באומרה ש"נעילת פליפ-פלופס [כפכפי גומי – ש"נ] מעידה על כך שאת רגועה ונמצאת בחופשה…". מזכיר לכם משהו?!

                              מצא את ההבדלים: צמידים (חורף 2005) מול  קרוקס (קיץ 2006)

כן, אי אפשר להתחמק מזה, ולכן אני אעשה עבורכם את ה2+2 ואפצח בסטארט-אפ חדש ומהפכני )מסדרת הסטארט-אפים המנצחים הידועה לשמצה של מפעלי שגיא נאור בע"מ) לקראת חורף 2007: קרוקס בצבעים אבל עם משמעות. קרוקס צהוב בעד המלחמה בסרטן, קרוקס כתום נגד ההתנתקות, קרוקס ירוק למען איכות הסביבה, קרוקס אדום עבור המלחמה באיידס וכו' וכו' וכד' וכד'. כל אחד והקרוקס שלו, שיבטא לא רק את מצב רוחו השאנטי-באבאי אלא גם את דעתו הפוליטית/חברתית/מוסרית ובא לציון כפכף.

הרי פראיירים לא מתים, הם רק מחליפים טרנדים (ונעליים…).

נ.ב. עד שהסטארט-אפ יצליח, אתם מוזמנים לבחון את העבודה השנייה שלי (שגם עליה אני לא מקבל כסף).

ביקורת סינגלים חדשה התפרסמה בפורום. הקליקו ותהנו!