זו ללא ספק היתה ההופעה ההזויה ביותר שיצא לי להיות בה (הזויה=מעושנת/שתויה/גמורה מכדורים/כל התשובות נכונות).
זו ללא ספק היתה ההופעה המיוחדת ביותר שיצא לי להיות בה.
זו ללא ספק היתה ההופעה שבה האמן על הבמה (והלהקה שאיתו) הכי נהנה מכל רגע.
זו ללא ספק היתה ההופעה היחידה שבה האמן – אמן אינדי די מוזר, ובכל זאת מהאמנים הגדולים והחמים היום בסצנה העולמית – עלה עם חולצה שחורה של מס' 13 ב"אוסטרובסקי רעננה" (סוג של תיכון רענני, למי שלא מכיר).
זו ללא ספק היתה ההופעה היחידה שבה האמן – אמן אינדי די מוזר, ובכל זאת מהאמנים הגדולים והחמים היום בסצנה העולמית – מעלה לבמה סתם איזה מישהו מהקהל, נותן לו את הגיטרה ומפנה לו את הבמה (ורץ עם כל הלהקה להשתין…).
זו ללא ספק היתה ההופעה היחידה שבה – ביום שבו כוחות צה"ל נכנסים לעזה וחייל ראשון נהרג – האמן על הבמה שר לקהל בספק-הומור-ספק-סרקזם "שמעתי מישהו אומר / שהמלחמה נגמרה היום / אבל כולם יודעים שהיא ממשיכה" וגם "הנה מה שאנחנו מאמינים בו / זה פשוט / אנחנו לא רוצים להרוג" (מתוך Heard Somebody Say).
זו ללא ספק היתה ההופעה היחידה שבה האמן – אמן פריק-פולק אמריקאי, רגיש ומיוסר – מעלה להדרן בחור אלמוני עם גיטרה, ומצטרף אליו לשיר שהוא "מאוד אוהב" ואפילו מצטרף אליו לפזמון – "אני לא זמין / אני לא פנוי / המנוי אינו פנוי לאהבה" (לקול צהלות ושירה בציבור של הקהל בבארבי).
זו ללא ספק היתה ההופעה הצפופה ביותר (מבחינת הקהל) שבה נכחתי בבארבי.
זו ללא ספק היתה הופעה מיוחדת במינה.
וכן, זו ללא ספק לא ביקורת הופעה. זה בעיקר כי יש היום עוד הופעה אחת, ויש המון אנשים שהולכים ואני לא רוצה לקלקל להם (יותר ממה שכבר קלקלתי). בכל אופן, אם לא הבנתם עד עכשיו, אתמול דבנדרה בנהארט נתן שואו נפלא בבארבי.
שמעתי דעות מאוד חלוקות על ההופעה בחמישי. אני הייתי אתמול (שישי), ואף על פי חצי ראשון עייף ומבאס, החצי השני הציל את הערב, והיה כיף טהור ומענג.