השניות הראשונות של "על המשמרת", הצלילים הראשונים של "חדשות מהירח", התופים של ז'אן ז'ק, הגיטרות המנסרות, הפצצה כבדה בגזרה…

השמש נעלמה מאחורי הדלת
שומע מסורים ישר לתוך האוזן
חוסר ודאות זה בשבילי זה עוגן
הריק בעולמי מלא מלא בתוכן

זה אלבום קודר ואפל, אבל מלא בשמחת חיים וכוח… כוח, רעש, רעם. הצהרת כוונות. לא באנו כאן לשחק, הם אומרים. לא באנו למצוא חן. באנו לעבוד.

על המרפסת מעל הרחובות
אמא צועקת- ילד לא לבכות
אין לחם אז נאכל פצצות
מישהו הבטיח ניסים ונפלאות

על המשמרת בדרך לגבעות
החומר הוא נפץ נתקע בשופרות
אין כח אז לוקחים תרופות
מסביב למזבח נצא במחולות

מזמן לא נתקלתי באלבום כל-כך שלם, כל-כך מלא, כל-כך בוגר… פורטיסחרוף חוזרים זה לזרועות זה כדי לחבק ילד נפלא – היפראקטיבי קצת, מופרע תגיד הגננת מגלגל"צ, אבל עם המון פוטנציאל.

אני צומח תחת אש
מדליק סיגריה, מקדש
בזרועתייך תחת אש
בלהבות לא מתרגש
אני שוקע תחת אש
כורע ברך, מבקש
שירד כבר גשם

באנו ת'חושך לגרש
למחוק את הכאב לבינתיים
חום סדום ועמורה
פותחים חלון ולא רואים שמיים

לא, לא למדנו לשקר
אנחנו רק עוצמים את העיניים
חרש נצעק לא נתכחש
אמצי אותי, אמצי חזק אלייך

בגלגולם הנוכחי תופסים סחרופורטיס את המקום ההוא ששמור לזקני השבט, שחוזרים להושיע את העם בשעותיו הקשות. משא השנים רק נותן משנה תוקף לאמירות הקשות ולביקורת הנוקבת. בניגוד לבון טון הרווח היום, להסתגר בתוך האני, הרוחני והסתמי ולהימנע מכל אמירה שיש בה רמז על עמדה כלשהי, מ"על המשמרת" נושבת רוח מהפכנית ויוקדת, וכל כולו אמירה בוטה ומדויקת על הכאן והעכשיו.

בסוף של יום, אחרי הכול,  נאמר שלום ובינתיים
על המסך נופלות שבעים ושתיים בתולות מהשמיים
בחוץ סופה שואגת, אבל בבית שקט
שולחן ערום, כסא עקום ובטן מתהפכת

כל המילים לקוחות מתוך "על המשמרת", האלבום האחרון של פורטיסחרוף.

הטקסטים לקוחים מתוך הסמי-ביקורת שלי על "על המשמרת" והביקורת של zooly על האלבום.