גילוי נאות: הכנתי בתחילת המלחמה את הפוסט הזה בנושא ShipBuilding של אלוויס קוסטלו והוא נשכח בלהט העניינים ב"My Documents" עד שנתקלתי בפוסט הזה של שוקי גלילי. אני מודה לו על-כך מקרב לב.

האם זה שווה את כל זה?

מעיל חורף חדש ונעליים לאשה

ואופניים ביום ההולדת של הילד

זו רק שמועה שהתפשטה בעיירה

על-ידי הנשים והילדים

בקרוב כולנו נשתתף בבניית הספינות.

ובכן, אני שואל אתכם

הילד אמר, "אבא הם יקחו אותי למערכה

אבל אני אחזור עד חג המולד"

זו רק שמועה שהתפשטה בעיירה

מישהו אמר שאחד מהאנשים הוחלף

בגלל שאמר שאנשים נהרגים

כתוצאה מבניית הספינות.

עם כל הרצון שבעולם

צוללים בחיפוש אחר החיים היקרים

כשיכולנו לצלול בחיפוש אחר פנינים

זו רק שמועה שהתפשטה בעיירה

מברק או גלויה עם תמונה

תוך שבועות הם יפתחו מחדש את המספנה

ויודיעו לקרובי המשפחה

שוב.

בעיניי ShipBuilding הוא אחד הטקסטים המבריקים ביותר שבהם נתקלתי בפופ המסחרי ואחד משירי המחאה החכמים ביותר שקראתי (את הטקסט באנגלית אפשר לקרוא אצל שוקי). אלוויס קוסטלו כתב את השיר בעקבות מלחמת פולקלנד ששלחה את בריטניה למלחמה מטופשת, שהביאה עימה גם שגשוג לא צפוי למספנות הרבות באיזור צפון אנגליה (לתפארת מרגרט תאצ'ר והכלכלה הבריטית). אבל כל ספינה שנבנתה החליפה את הספינה הקודמת שנשרפה או הושמדה, והילדים שהלכו בתקווה לחזור עד חג המולד החליפו ילדים אחרים שלא חזרו בכלל.

ShipBuilding בוצע במקור על-ידי רוברט וייאט [אפילו העליתי את הקובץ להנאתכם!], ויש הגורסים כי הלחן של קלייב לאנגר הושפע מהביצוג של וייאט ל"Strange Fruit" של בילי הולידיי. אני נתקלתי בשיר בפעם הראשונה באוסף הנהדר "A Strange Kind Of Love" שהכיל המון שירים שלא היו בכלל שירי אהבה, והשיר שבה אותי מייד (הרבה בזכות החצוצרה הנפלאה של צ'ט בייקר המופיעה בגרסה של קוסטלו מהאלבום Punch The Clock).

קוסטלו אמר פעם ש-ShipBulding אינו שיר מחאה ממש, אלא יותר שלט אזהרה. לכולנו. כי לכולנו היה טוב יותר לצלול בחיפוש אחר פנינים אמיתיות ולא לבזבז את הזמן בחיפוש אחר החיים היקרים שגורמים לכולנו אבדות כה רבות.