ברשותכם, אנסה לייסד פה פינה של פיקנטרית אקטואליה אלטרנטיבית על קצה המזלג, כי מי אמר שהחדשות הם דבר מדכא…
"הסמן" קובע: עשרה סנטימטרים זה יותר!!!
"הסמן" מצטט את רויטרס שמפרסם מחקר חדש הקובע: "אנשים גבוהים מרוויחים יותר כי הם חכמים יותר". הרשו לי להמשיך ולצטט: "בעוד שמחקרים הראו בעבר כי אנשים גבוהים יותר גם מרוויחים יותר… כעת מתברר כי אין זו אפליה… אנשים גבוהים פשוט חכמים יותר מעמיתיהם הנמוכים".
אגב, לפי המחקר עבור נשים וגברים בארה"ב ובבריטניה מתורגם יתרון גובה של ארבעה אינץ' (כעשרה סנטימטרים) לתוספת שכר של כ-10% בממוצע".
האם הוא צריך להיות האדם העשיר בעולם?!
כל העניין הזה מעלה כמה תהיות ושאלות, במיוחד אצל אדם שגובהו נושק לשני מטרים:
- האם המעביד שלי יודע שאני כה גבוה, ואכן משלם לי יותר בשל גובהי הרב?
- האם המעביד שלי יודע שאני כה חכם בשל העובדה שאני כה גבוה, ואכן משלם לי יותר בשל חכמתי כי רבה?
- האם זו ההוכחה שהעולם חיכה לה לכך שהגודל כן קובע?!
- האם גם בתחומים אחרים יתרון של כמה סנטימטרים משנה כל-כך??!!!!
- ולסיום, האם ניתן להמר כי עורכי המחקר היו אנשים גבוהים????!!!!!
לסיום, נותר רק לצטט איש גבוה אחד העונה לשם רנדי ניומן, שכתב כך (בשירו "אנשים נמוכים"):
"אנשים נמוכים הם אותו הדבר בדיוק / כמוך וכמוני / כולם אחים / עד היום שהם מתים…".
"ידיעות" מגלה: דאוס אקס מכינה*!
"ידיעות" מביא את הסיפור הבא – ברשת קניוני עזריאלי מפורסמת בימים האחרונים אזהרה בזו הלשון: "לנועלים נעלי קרוקס: מסוכן להיצמד לדפנות הדרגנוע". וזה לא צחוק – מסתבר שהיו כבר מקרים רבים שבהם נשאבו נעלי הקרוקס אל תוך המרווח שבין המדרגה למעקה.
הכתבה המלאה, כפי שהיא מופיעה ב"ידיעות" היום
אגב, בקניון גבעתיים הסמוך לביתי הגדילו (או הקטינו, תלוי איך מסתכלים על זה) לעשות, ובחרו שלא לנקוב בשם המותג, וכך מופיעה על גבי המדרגות הנעות שם (אני אצלם את זה בהזדמנות, מבטיח!) אזהרה פחות או יותר כזו: "בעלי נעלי הגומי הצבעוניות החדשות מתבקשים שלא לעלות על המדרגות הנעות אלא להשתמש במעליות".
בהמשך למה שכבר כתבתי על נעלי הגומי הצבעוניות החדשות ובעליהן, אני רק יכול לומר שיש כאן כנראה סוג של צדק פואטי, חסד עליון, פתרון נעלה לבעיות העולם. ואני אומר: תנו למכונות לעשות את מה שהאדם לא מסוגל. למדרגות הנעות פשוט נמאס – מילא שדורכים עליהן כל היום, אבל הנעליים המחוררות והמכוערות האלה?! ובכן לא עוד. האל קם מתוך המכונה והחליט לשאוב את כל הגועל נפש הצבעוני הזה לבטן האדמה ויפה סוליית גומי אחת קודם.
*לא ממש קשור, אבל בכל זאת: דאוס אקס מכינה
"הליקון" מציגה: הכל יכול לקרוקס!!!
ב"תכנית הבוקר" של טל ואביעד התייחסו גם כן לגילוי המרעיש של "ידיעות" לעיל, ומיד אחריו – במתכוון או שלא במתכוון – השמיעו את הסינגל החדש של נינה, "הכל יכול לקרות", ש"הליקון" השיקו בהרבה פחות רעש וצלצולים מאשר "כשאתה כאן", אחיו הבכור והרגשני-עד-מיאוס. ואני חשבתי לעצמי – בחירה מעולה ושנונה. שהרי באמת דומה נינט טייב לנעלי הקרוקס, לטוב ולרע: אופנתית, מצליחה, מוכרת המון, כולם אוהבים ומאמצים לחיקיהם מחד, ומאידך מלאת חורים, עשויה מחומר פלסטי, מין מוצר לקיץ אחד שאחריו כולנו נזרוק לפח ונצא לחפש לנו מוצר אחר, משהו שגולת הכותרת שלו היא "ללכת עם – להרגיש בלי".
תמונה מתוך אחד הפורומים של נינט טייב, אלא מה? לא נגעתי… נשבע!
בקיצור, לו הייתי הליקון ו/או יבאוני "קרוקס" (שצריך להוריד בפניהם את הכובע על עבודת השיווק יוצאת הדופן שלהם, בעולם בכלל ובארץ בפרט) הייתי יוצא בקמפיין משותף לנינה והנעליים. כך, למשל, אפשר לשווק את האלבום החדש של נינט בצבעים שונים אופנתיים וזוהרים, אולי להוסיף לו חורים או לעטוף אותו בגומי. או להיפך – לצרף לזוג נעלי הקרוקס איזה שיר של נינה, כדי שיהיה מה לשמוע בדרך לחוף הים או הקניון.
ולסיום, בקיץ הקודם אימצה לעצמה קרוקס את הסלוגן "מכוער יכול להיות יפה". גם נינט יכולה ללכת על זה. "נדוש יכול להיות מעניין", "בנאלי יכול להיות מיוחד" או אפילו "אביב גפן יכול להיות מקורי".
לכו תדעו – הכל יכול לקרוקס*…
* זכות היוצרים לסלוגן ל"תכנית הבוקר" (לא זוכר בדיוק מי…)
שגיא נאור 
נורא הצחיק אותי נינה והקרוקס.
וזה גם מזכיר במשהו את השיכפולים של אנדי וורהול. תרבות פופ או לא תרבות פופ?