הילד שלי הולך לגן בפעם הראשונה

הילד שלי הולך לגן בפעם הראשונה.


הלב מתמלא התרגשות, העיניים מתמלאות בדמעות, אני מחזיק בו, נותן לו יד ואנחנו צועדים יחד את הצעד הראשון שלנו במערכת החינוך.

 


ובכל-זאת, בכל ההתרגשות, אני לא מצליח להוציא מהראש את העובדות בכתבה של שחר אילן ("בפרוס חג העוני", "הארץ השבוע", מהדורת הדפוס) שקראתי עם הקפה בבוקר: אחת מכל חמש משפחות בישראל ענייה, אחד מכל שלושה ילדים, אחת מכל ארבע משפחות עם ילדים.


 לא יהיו עם יובל ילדים עניים בגן. שכר-הלימוד היקר יחסית והסביבה הגיאוגרפית מבטיחים את זה. ובכל-זאת, וודאי יש ילדים שלא יילכו היום לשום מסגרת שהיא, היום וביום ראשון ובכל יום שאחרי-כן. יובל וודאי לא יידע מחסור בחייו, ובכל-זאת הייתי רוצה שיידע שזו זכות גדולה, שיש גם חיים אחרים, קשים יותר.


זה מדהים איך ההורים של היום (ואני ביניהם) עושים דיון, סימפוזיון, מכל פיפס הכי קטן שקשור לילד שלהם ועתידו. זה מדהים כי בעשר השנים האחרונות, למשל, דנה ממשלה בישראל רק פעם אחת בנושא העוני (נובמבר 2003, בעקבות פרסום דו"ח העוני, תשע דקות ארוכות של דיון). העתיד של המדינה הזו לא מעניין אף ממשלה בישראל. אולי הגיע הזמן שההורים של היום ייקחו עליהם גם את העתיד (וההווה) של המדינה הזו.

 

משפחה עם ארבע נפשות המוגדרת ענייה מכניסה 4800 ש"ח לחודש (ברוטו, כמובן). אנחנו נשלם לגן של יובל סכום שאינו רחוק ממש מהסכום הזה. איך, לעזאזל, מתקיימת משפחה של ארבע נפשות מסכום כזה?   זה לא קו העוני, זה קו החיים. זה קו שמתחתיו אי אפשר לחיות. זה קו שצריך לטשטש, למחוק מהלקסיקון, למחוק מחיינו.



היום הילד שלי הלך לגן בפעם הראשונה.


נכנסנו שנינו חוששים לתוך הגן הגדול, יובל חייך אליי ואני חייכתי אליו בחזרה. אתה כבר גדול, אמרתי לו בלבי, ילד שלי יקר, אבל לא גדול מספיק כדי לדעת את כל זה. לך, שחק לך, תהנה מהחיים הקסומים האלה שאני יוצר עבורך. ממש כמו הגדר של הגן שחוצצת בין הגן לעולם החיצון, אני אשתדל לשמור עליך מפני הכביש הסואן שנמצא מעבר. יהיה לך עוד מספיק זמן לגלות ששם מחכים החיים האמיתיים.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “הילד שלי הולך לגן בפעם הראשונה

  1. וואי זה הכי מרגש לראות ילדים קטנים חמודים עולים לכיתה א’
    בהצלחה לך ולבן שלך, תראה תמונה שלו עם ילקוט בטח הוא כלכך חמוד כזה מתרגש מודד את הילקוט כול יום, פותח את הארון עם הדברים לבצפר ובודק מילין פעם שהכול שם מכין תילקוט זה כולכך מרגש,
    בהצלחה!!!!!!!
     
    מוזמן תמיד 3>

  2. העניים הם קול שותק. הם לא מאורגנים, אין להם נציגים בכנסת, אין להם באמת לובי, אין להם כוח צרכני. הם אנשים שמנסים לשרוד מיום ליום.
    מאחר וכאן בארץ השלטון קשור ישירות להון, לדיון על העוני אין מקום ואין זמן.

    בהצלחה לבן שלך עם הגן. הגנים הם הפנינה של המערכת, אחר כך תזכה להכיר את החלקים הבאמת כואבים.

  3.  
    מס..תכ..לים ע..ליי כל הזמן, מה הם רוצים?, מה אכפת לי בעצם.
    אומרים לי  ש.. אני חצי בנאדם, והיא חצי משוגעת, אבל.. זה כל הקסם.
     
     

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s