ההרשעה של אתמול היא הנורמה של מחר

מאוד הפתיע אותי לשמוע מאנשים שאני ממש מכבד, גברים בעיקר אבל גם ונשים, על "אי-הצדק" שנגרם לחיים רמון כתוצאה מהעמדתו לדין ועוד יותר כתוצאה מהרשעתו. עבודה טובה עשו עורכי הדין ויועצי התקשורת של רמון, כשגרמו לכולנו לדקלם חצאי אמיתות וספקולציות חד-צדדיות ואז לתמוה מה עושים עניין כזה גדול מנשיקה בין שני אנשים שנורא נמשכו זה לזה.


 


ובכן, אנשים שאני ממש מכבד, אתם מוזמנים לקרוא את פסק הדין (באדיבות YNET). מסופר שם בפרטי פרטים איך הנאשם, בן 56 בהיותו חבר-כנסת ושר המשפטים, ביום 12.7.06 (היום שבו פרצה מלחמת לבנון השנייה), סמוך לשעה 8 בערב, בלשכת ראש הממשלה, נשק והחדיר את לשונו לפיה של המתלוננת, קצינה בצה"ל, שהיתה בתפקיד במזכירות הצבאית, בחורה צעירה בת 21.


 


רמון נמצא בלשכת ראש הממשלה בגלל אירוע החטיפה בצפון. הקצינה, שזה היה יומה האחרון שלה במשרד, שמחה לנצל את האופציה ולהצטלם עם כל האישים המכובדים. רמון, בניגוד לכל האחרים, התעקש להצטלם איתה בחדר צדדי. מיד אחרי ביצוע התמונה, בפוזה של חיבוק כמו שהרבה תמונות מצטלמות, רמון תפס בסנטרה, נישק אותה והחדיר את לשונו לפיה. הם לא היו חברים, בקושי הכיר אותה, אפילו לא ידע את שמה.


 


נקודה מאוד מעניינת וחשובה שמפורטת בכתב האישום היא שהמתלוננת ביקשה מכל מי שדיברה איתו בסמוך לאירוע, והיו הרבה כאלה, לשמור על העניין בסוד ו"עמדה על דעתה שאינה מעוניינת להתלונן במשטרה… שמא יעשו לה מה שעשו למתלוננת של הנשיק קצב… בפחד שמא לא יאמינו לה".


 


לטענת השופטים, הגרסה של המתלוננת קוהרנטית, הגיונית, עקבית ומשתלבת היטב עם עדויות וראיות למכביר. מאידך, אין בעדויות ההגנה כדי לבסס את טענת הנאשם, כי המתלוננת "התחילה איתו" וכי גרמה לו לשוב בטעות שהיא מעוניינת בנשיקה. "לא מצאנו", הם כותבים, "כי התנהגותה של המתלוננת או אמירותיה יכולות להביא את הנאשם באורח סביר לכלל מחשבה כנה שהמתלוננת מחזרת אחריו". "מעשיו של הנאשם", הם מוסיפים, "נעשו, איפוא, לא מתוך טעות כנה, אלא מתוך אדישות לקיום הסכמה מצד המתלוננת".


 


אל תתפתו, אנשים יקרים, לטענות כוזבות על "ההתאכזרות של "המערכת" לאיש ציבור", ל"רדיפה", ל"קיפוח", לדבר מה בכך. השופטים כותבים: "מצאנו שהנאשם לא דבק באמירת אמת, ניסה להסיט את האש ממנו והלאה, המעיט וצמצם את מעשיו וארחיותו ומנגד הגזים והפריז. באשר לחלקה של המתלוננת עיוות וסילף את העובדות בדרך מתוחכמת ומתחכמת".


 


רמון הורשע כי הוא אכן ביצע מעשה מגונה בבחורה צעירה שהיתה במידה רבה תחת מרותו. "ההרשעה של היום היא הנורמה של מחר", אמרה התובעת במשפט, והשופטים הוסיפו "האמירות 'העלילו עליי', 'הפילו עליי תיק', 'תפרו לי תיק' הן בדרך-כלל מפלטם של עבריינים… שמסתתרים מאחורי אמירות חסרות שחר כדי להינצל מחבל החקירה והמשפט". ואני מצטט את ג'יימס דין ברדפילד מהמניק סטריט פריצ'רס – אם תסבלו את זה היום, הילדים שלכם הם הבאים בתור.


 


אני מאוד מקווה שאותם אנשים שאני ממש מכבד ישנו את דעתם היום, ושממחר אנשים דוגמת רמון יקבלו את היחס הבז והנגעל שהם זכאים לו. בפעם הבאה שינסו לשטוף לכם את המוח עם טענות על הרשעים בפרקליטות, בכס המשפט, במשטרה… הבחורות, התקשורת… כ-ו-ל-ם, תזכרו את לקח משפט רמון.


 


בשביל זה, בשביל אנשים אטומים כמו יובל שטייניץ, שלמרות שהוא ד"ר לפילוסופיה מצליח לומר משפט כמו ""לא ייתכן שאי הבנה בין גבר לאישה, גם אם גרמה לאי נוחות חריפה לאחד מהם, תהפוך לעבירה פלילית ולהרשעה בבית משפט", ובשביל להיות קצת יותר שפויים וקצת יותר מוסריים ולהביע קצת יותר אמון במערכת אכיפת החוק והמשפט במדינה שלנו, היה שווה כל הקרקס התקשורתי הזה שהסתיים (כמעט) אתמול.

מודעות פרסומת

14 מחשבות על “ההרשעה של אתמול היא הנורמה של מחר

  1. בן דב הגיב:

    אין לי כל ספק, שהמערכת המשפטית בארץ מחסלת חשבונות עם אנשים, שאינם רצויים לה (רשימה חלקית: רפול, קהלני, יעקב נאמן …). כך, שמי שמבקר את המערכת יש לו על מה לסמוך. זו מערכת – כמו שאר מערכות המדינה – לא אמינה ולא ישרה לחלוטין, מהמסד (משטרה) ועד הטפחות.

    לגבי העניין הנוכחי – מעניין להשוות את התגובות למקרה הנשיא קצב. רמון זוכה משום-מה לאהדה מחוף אל חוף, למרות שהורשע פה אחד (ולהזכירכם … טרם הוגש כתב אישום נגד קצב).

  2. ואני אומר מה שתקף לגבי רמון, תקף לגבי הנשיא הנבצר (והמבוצר) קצב.בוא ניתן לבית המשפט להחליט ולא לתקשורת.בקשר לרמון צפיתי בזה אתמול בזמן אמת בטלוויזיה, ואפילו אז התקשורת לא יכלה להתאפק ולשמוע את החלטת האמת והחלה לנחש, לפי משך הקראת פסק הדין אם הוא אשם או לא,ואומרים שבארץ אין נימורים :-)נשים יקרות לכו להתלונן, על כל דבר, שגיא יסכים איתי, בתור אנשי הייטק, שאם תתלוננו וגם על דברים שימצאו "מיותרים" המערכת תתגבר על תגובת היתר ותתייצב במקום הנכון.

  3.  
    אנשים מרחמים עליו כי רמון הוא האיש שאהבו לאהוב.
    אני שמחה בשביל אותה אישה צעירה שיצא הצדק לאור. אחרי כל מה שעברה בחצי שנה האחרונה. כל ההכפשות, הסיפורים, כל הכבוד לה שעמדה בזה.
    נפל דבר בישראל.

  4. ענת הגיב:

    מבין כל האנשים שהגיבו ב"תדהמה" על פסק הדין "החמור מידי" לטעמם ומרחמים על חיים רמון הרגיזו אותי במיוחד תגובתה של שולמית אלוני שחשבה שלהסתפק בסטירת לחי היה די והותר. אולי מפני שהיא מעולם לא היתה באמת "חתיכה" ולא חשה מעולם מה זה להיות קורבן של מראה חיצוני. אולי היא לא התנסתה בגברים חצופים שמרשים לעצמם לשלוח יד אל אישה רק מפני שהיא מוצאת חן בעיניהם כאילו היתה ממתק או צעצוע בחנות. על פי אלוני באלימות יש להגיב באלימות. ואם זו נשיקה עם לשון וכיפוף יד, אז להוסיף מצדנו גם בעיטה? סטירת לחי לבריונים דוגמת רמון לא תמיד עוזרת. לעיתים היא פתח לאלימות קשה מצדם. הרגיזו אותי גם העיתונאים שבנשימה אחת אמרו שאינם שובינסטים ובאותה הנשימה מצאו שפסק הדין מיותר, בראשם אמנון אברמוביץ. מה שהרגיז היה טון הדיבור הנחרץ של מי שיודע דבר, ועל פיו גם ישק. אבל, במקרה זה התעודדתי חיש מהר, להם תספיק סטירת לחי בסגנון שולמית אלוני, סטירת לחי, ואם מותר קצת אלימות אז אפשר גם בעיטה חזקה באזור חלש??

  5. עצתי לכל הזועמים לקרוא את מאמר המערכת היום בהארץ המתייצב מאחרי חיים רמון ולהגיב על המאמר יחד עם תגובה לשולמית אלוני.

  6. אוף. קראתי את פסק הדין כבר אתמול, ודעתי קצת שונה משלך. הבעיה היא שדעתי גם ארוכה בערך פי שניים ממספר התווים המותר פה (1000), כך שנכון לרגע זה אשמור אותה כנראה לעצמי.(ואני באמת לא גבר-פרמיטיבי-חשוך וכו’. לפחות, זה מה שכולם אומרים לי :] )

  7. אוי, טעיתי. חשבתי לרגע שאתה שמח על הרשעתו לא בגלל שאתה פתאום פוריטן איסלמי מתחסד שעוד רגע תציע לנו פה רעלות, אלא בגלל שהוא "שבר את כוחה של ההסתדרות ועוד מינה בראשה את עמיר פרץ" וכלן מגיע לו עונש! עשכיו אני רואה שאתה רואה את עצמך סמכות להתערב גם בהעדפות הגיל של אנשים, לא רק בבענייני הסתדרות.
    אז שאלתי אותך אצל ולווט איך החיים בתוך הסם הפונדמנטליסטי פנאטי שבו אתה חי.
    לא ענית.

  8. כמי שמבוגר מרמון בשנתיים, קודם-כל אני רוצה להגיד שלהרגשתי (היום-יומית) ההתייחסות האינסופית להפרש הגילים היא סוג של גזענות. מצא חן בעיניי אחד הטוקבקים בוויינט שבו טענה מישהי שסערת הנפש שאליה נכנסה הבחורה הזאת בעקבות הנשיקה מעידה על תסביך-אב, רוצה ולא רוצה… וכפתרון היא מחפשת את המעגל החברתי, "לשתף"… ראיתי אותה בערוץ 10, היא פרחית, גם כל העניין הזה של להצטלם-להתחכך בשועים מפורסמים… לשרת במקום כזה… יש לי בת בגילה (שבצבא סרבה ללכת לקורס קצינות) ומה יש בכלל להשוות.
    "אי הבנה בין גבר לאשה" זה בעיניי הגדרה-אמירה ציבורית נאה.

  9. elad הגיב:

    בדרך כלל מסכים עם הדעות שלך, אבל לדעתי הפעם אתה טועה. הבחורה הזאת בכלל לא תמימה ולדעתי היא שידרה והזמינה את הנשיקה הזאת. היא ילדה מתלהבת שרצתה לספר לחברות שלה ששר בממשלה חרמן עליה. לדעתי אין קשר להפרש גילאים בינהם, אם היה מנשק אותה בחור צעיר בן גילה היו עושים מהדבר הזה סיפור ?
    אני גם לא מאמין שהיא רצתה או האמינה שזה יגיע לסיפור כזה גדול ולא חשבה להגיש תלונה במשטרה, אלא עשתה זאת תחת לחץ מגורמים מסוימים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s