קפיצת הדרך הגדולה קדימה

זו יכולה היתה להיות קמלוט לג'קלין ולג'ק


אבל בדרך המהירה על-שם צ'ה גווארה כשהוא ממלא מיכל בדלק


אח של פידל קסטרו בולש אחרי אישה עשירה שבוכה


מאכזבה מחיי המותרות


אז הוא ניגש אליה והוא מנסה


להזדהות אבל הוא חושב שהוא צריך להזהיר אותה


שהעולם השלישי נמצא ממש מעבר לפינה


 


בברית המועצות מדען מסונוור


מחידוש הניסויים הגרעיניים והוא נזכר


שהאופטימיות של ד"ר רוברט אופנהיימר כשלה


במשוכה הראשונה


 


אני ב"בית הגבינה" והרעש היחיד שנשמע


הוא הצליל של מישהו שעורם כיסאות


ומנקה את הבירה שנשפכה


ומישהו שואל שאלות ומתחמם באור השמש


שמספקות חמש-עשרה דקות התהילה של איזה כותב פאנזין.


 


הוא מחבר פופ לפוליטיקה ושואל אותי למה זה טוב בחיים


אני מציע לו בושה ואת התירוצים הרגילים


בעוד אני מתבונן במורד המסדרון


להיכן שהמסחרית מחכה


אני מצפה לקפיצת הדרך הגדולה קדימה


 


מכירות צדקה מאורגנות ועלונים מחולקים


גם אחרי שעת הסגירה יש מסיבות ויש אורחים


אתה יכול להיות אקטיבי עם האקטיביסטים


או לישון עם הישנוניים


בעוד אתה מחכה לקפיצת הדרך הגדולה קדימה.


 


קפיצת דרך אחת, שתי קפיצות


האם הפוליטיקה תעיף אותי לכל הרוחות?


 


הנה מגיע לו העתיד ואתה לא יכול לברוח מפניו


אם יש לך רשימה שחורה, אני רוצה להופיע על הכתב


 


זו דרך ארוכה למדי במורד הרוק'נ'רול


מהטופ אוף דה פופס למבקשי הצדקה שבתחתית הבור


 


אם איש לא מצליח להבין מה הולך


תתחילו במהפכה פרטית ותיפטרו מהמתווך


 


בעולם מושלם היינו כולם שרים בקול אחד את הפזמון


אבל זו המציאות אז תנו לי קצת מקום


 


אז הצטרפו למאבק כל עוד עולה בידכם


המהפכה היא במרחק חולצת טי-שירט ממכם


מחכים לקפיצות הגדולות קדימה


 


(The Great Leap Forward)


 



 


בילי בראג, זמר מחאה, סוציאליסט וטרובדור להמונים, ומי שסומן כקיצוני השמאלי של מחאת הפאנק, התפרסם כמנהיג להקת Riff Raff ואחר-כך כסולן אינטיליגנטי ובועט. הוא זכה לתהילה בארצות-הברית, בעיקר בגלל ששיריו שמו ללעג ולקלס את בריטניה מולדתו. "The Great Leap Forward" הופיע באלבום Worker's Playtime, שזכה לכותרת המשנה "קפיטליזם הורג את המוזיקה" (והיה האלבום הראשון שלו, אגב, שיצא בלייבל מסודר… J)., והיה סוג של אוסף שיצא ב-88.


 


"קפיצת הדרך הגדולה קדימה" (The Great Leap Forward) היתה תוכנית טפשית למדי שהגה מאו דזדונג כדי להקפיץ את הכלכלה הסינית (יותר נכון את התעשייה הכבדה של סין) לסטנדרטים עולמיים. התוכנית החלה מיד אחרי מלחמת קוריאה, כאשר דזדונג חשב שהיות שמדינות כמו בריטניה וגרמניה הפכו למעצמות בגלל התעשיות הכבדות שלהן (בימים שלפני מלחמת העולם הראשונה), גם סין תוכל לנצל את התעשייה שלה כדי להפוך למעצמה, בעיקר דרך ייצור פלדה.


 


הכלכלה כולה התמקדה בפלדה, החקלאות נזנחה, המזון נעלם, אנשים שלא עמדו במכסות שהוקצבו להם במסגרת התוכנית נענשו בחומרה. גל הרעב שהגיע המית כ-30 מליון תושבים, בעוד דזדונג וחבריו אוכלים לשובע בארמון החבוי בבייג'ינג. גל הרעב הזה, אגב, היה אחד הגורמים לעלייתו של היו"ר מאו, שבעזרת הצבא האדום הסיני חילק מזון לתושבים, צבר כוח ולבסוף השתלט על סין.


 


עשרים שנה אחר-כך, בילי בראג עדיין שר את השיר הזה ונאבק את אותו המאבק. אבל בדומה לדילן הוא משנה את ההגשה של השיר בהופעות חיות, מפתח כל הזמן את המלים ומתאים אותם לשערוריות והזוועות העדכניות. נכון שהמלחמה הקרה נגמרה, אבל בעיראק עדיין משתוללת מלחמה בין "הדוד סם" ל"כוחות הרשע", ולא חסרות טחנות רוח כדי להילחם בהן.


 


ותודה למור, שהזכיר לי נשכחות וגם עזר עם הפרטים…

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “קפיצת הדרך הגדולה קדימה

  1. יהודית הגיב:

    לא מאמינה שיש מישהו שמכיר ואוהב את בילי בראג…מוסיקת פאנק אן פלאגד בלי פלצנות יתרה… הכרתי אותו כשהייתי בת 13 בארה"ב…ממש בטעות..ומאז הוא מדליק לי את הקצוות מידי פעם..

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s