היכן שלא אנדוד אני
תמיד אשוב אל הוֶרֶד שלי
כי אין קשרים שיפרידו ממנה אותי
על שבעת ימי תבל כבר הפלגתי
וטסתי בשמיים הכחולים כולם
אבל חזרתי במהירות להיכן
שאהבתי נמצאת, לכאן.
היכן שלא אלך תמיד אשוב אל הוֶרֶד שלי
כי דבר לא יפריד ממנה אותי.
חיפשתי בערפילים הנסתרים
טיפסתי על ההרים הכי גבוהים
רכבתי על הרוח הפראית הביתה כדי לשמוע את קולה הנעים
כדי לשמוע את קולה הנעים
היכן שלא אנדוד אני
תמיד אשוב אל הוֶרֶד שלי
כי אין קשרים שיפרידו ממנה אותי.
הייתי בעולמות עתיקים
סרקתי את היקום כולו טיפין-טיפין
ותפסתי את הרכבת הראשונה הביתה
כדי להיות כאן לצידה.
היכן שלא אנדוד אני
תמיד אשוב אל הוֶרֶד שלי
כי אין קשרים שיפרידו ממנה אותי.
ברשימה (מצויינת, כרגיל) שפרסם עידן לפני כמה ימים הוא הכתיר את "English Rose" של פול וולר והג'אם כאחד משירי האהבה הגדולים ביותר של כל הזמנים. אני נוטה להסכים איתו.
"הוורד האנגלי" הופיע באלבומה השלישי של הג'אם, "All Mod Cons", והכה בתדהמה את מעריצי להקת הפאנק האלמותית, שלא ציפו לגלות באלבום של הלהקה בלדה אקוסטית… (כן, מטאליקה לא היו הראשונים…).
ממרחק של ים אחד, ורגע לפני שאני טס בשמיים הכחולים כדי לחזור במהירות לאהובתי, אני מקדיש לה את השיר הזה. כי דבר לא יפריד ממנה אותי…
דרך צלחה ושבת שלום