בדרך-כלל אני משתדל לא לערב ביזנס עם פלז'ר, כלומר בין העבודה שלי לבין הבלוג הזה. אין לי בעיה לכתוב על החיים שלי, כפי שבטח שמתם לב, אבל העבודה שלי בדרך-כלל לא מוציאה ממני פוסטים. ובכל-זאת הנסיעה האחרונה שלי לארה"ב הייתה לצורך ביקור בתערוכה מעניינת, שבדרך-כלל חושפים בה כל מיני טרנדים ומוצרים חדשים, וכרגיל היה אפשר לראות שם לאן רוח הפיתוח והטכנולוגיה נושבת. קודם כל, היה מעניין לראות שהעולם מתפכח אט-אט מהטירוף שאחז בו בשנים האחרונות, הטירוף של "בואו נוריד כמה שיותר תוכן, חוקי ולא חוקי (יחסי הכוחות ברורים), בואו נשמור אותו בכל צורה שניתן (מכשירי ההקלטה דיגיטליים, הארד דיסקים, מדיה סנטרים וכו') , העיקר שנוכל שנוכל לראות אותו אחר-כך בזמן ובמקום שנרצה, על גבי המסכים הענקיים שלנו". אני יודע שמדובר רק בקצה הקרחון, בארצות-הברית של אמריקה שם עוד מכבדים זכויות יוצרים, ובכל-זאת מכל מקום אתה שומע אנשים שמדברים על הצורך בהגנה חכמה והגיונית על תוכן, על זכויות היוצרים, ובכל-זאת איך עדיין שומרים על החוויה אליה הורגלנו, משמרים אותה. בהקשר הזה אתה מוצא Set-Top Boxes שיודעות לקרוא את הזכויות על התוכן ולפי זכויות אלה קובעות אם מותר או אסור לך לשמור את התוכן ולכמה זמן או Personal Video Recorders (PVR) שמתחברים לשירותי התוכן השונים ומטפלים באחסון של התוכן שאתה מוריד ו/או קונה, תוך כדי פיקוח על הזכויות. והכל במטרה אחת דו-קוטבית, לתת לצרכן מקסימום הנאה תוך כדי שמספקים ליצרן (של התוכן) רווח סביר כדי שימשיך וייצור את התוכן הזה גם מחר. אם כבר מדברים על מכשירים שכאלה, שמטרתם לאגור תוכן ולנגן אותו, מאוד הלהיב אותי המוצר הזה שלAWox , שעושה אתי העבודה הקשה שכולנו נאלצים לעשות בצורה ידנית היום – לאסוף את התוכן מכל המכשירים שיש לנו בבית (מחשבים, הארד דיסקים, נגנים ניידים, מכשירים סלולריים) ולנגן את כל התוכן הזה (תמונות, שירים, סרטים) על הטלוויזיה ו/או מערכת הסטריאו בסלון. וזה עובד!!! אמנם צריך שהכל יהיה מחובר ל-WiFi (ככה שלגבי הסלולרים והנגנים הניידים שלכם היום זה עוד קצת לא רלוונטי), אבל זה ללא ספק מכשיר שכל אחד יצטרך בבית בתוך שנה או שנתיים. עוד קונספט מעניין שעלה כאן בשיחה שלי עם מישהו ממכון פראונהופר הוא הרעיון שמתעשעים בו שם, כאן ובכל מקום – Jam Over IP. דמיינו לכם נגנים שיושבים בכל מיני מקומות בעולם, מחוברים לכלי הנגינה שלהם שמחוברים לרשת, ועושים ג'ם מעל תשתית האינטרנט, כאילו כולם היו ישובים ביחד באותו חדר חזרות. הטכנולוגיה כבר כאן – וידאו וקול מעל IP כבר עובדים מצויין. בשביל מוסיקה (במיוחד ב-delay נמוך מאוד) כבר יש סטנדרטים מתאימים. עכשיו רק צריך מישהו שירים את הכפפה ויקים איזה אתר חזרות על-גיאוגרפי שכזה, ובא לעולם גואל. בעוד שנה, שנתיים או חמש תוכלו לשמוע לנגן בעזרת המכשיר הנייד שלכם מוסיקה על הסטריאו בבית שלכם, שנכתבה על ידי נגנים מכל העולם בחדר הקלטות וירטואלי. מעניין איך המוזיקה הזו תישמע…
אם כבר טכנולוגיה, אז גם אני אחזור למקצוע שלי 🙂
רעיון ה- Jam Over IP, מגניב ככל שישמע, נראה לי בלתי יישומי בעליל עבור משתתפים ממדינות שונות, נכון להיום.
אם ניקח Session פשוט בין 2 משתתפים: אחד בישראל, שני בארה"ב, ה-RoundTrip המינימלי האפשרי אינו מספיק כדי לאפשר Timing מוצלח בין שני נגנים. נקבל את תופעת הLayback הידועה לשימצה שעובדת כמו כדור-שלג. זה פשוט לא יישים. ה- Delay צריך להיות באמת נמוך ביותר, והבעיה היא כל הנתבים שPacket בודד צריך לעבור.
בישראל לעומת זאת, בין משתמש אחד לאחר (בייחוד אם זה אותו ספק אינטרנט) זה יכול להיות ישים.
וכאן אפשר לשאול: איך נסתדר עם 3 נגנים? הרי צריך לסנכרן את ה-Delay בין כולם? ושוב נחזור לנקודה הכואבת.
חוץ מזה קיימות בעיות נוספות: עניין ה- Voice Packetization.
בתחום ה-VoIP מקובל להקליט 20ms, להעביר את הדיבור בזמן הזה לחבילת IP ואז לשלוח לצד השני.
מה שמביא אותנו למינימום Delay של 20ms עוד לפני שהגענו לרשת עצמה!
בקיצור, שיהיה לפראונהופר בהצלחה 🙂