yes: במקום ערוץ דעת – קבלו ערוץ דת
במחקר שהתפרסם לאחרונה (ואני מתנצל שלא הגעתי לדון בו עד כה מפאת עניינים אחרים…) גילה המכון הישראלי לדמוקרטיה כי שיעור החילונים קטן בהתמדה ומשקלם היחסי באוכלוסיה צנח בתוך שלושה עשורים בלמעלה מ-50%. על-פי הנתונים הציבור המסורתי מהווה 47% מהציבור, ואילו הדתיים והחרדים יחד מהווים 33% מהציבור. אמנם הסקרנערך על 1016 מרואיינים, כך שניתן להתווכח על מהימנותו (ואני אומר זאת בתור בוגר החוג לסטטיסטיקה…), אך נניח כי זהו אכן מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית.
הממצאים בסקר מעניינים (גם אם אינם דברים שלא ידענו קודם): השיעור הגבוה ביותר של שומרי מצוות נמצא אצל המזרחיים (רק 7% חילוניים), ככל שמזדקנים פחות אנשים מגדירים את עצמם דתיים, ככל שרמת ההשכלה עולה שיעור הדתיים יורד, וכמובן – שיעור הדתיים בקרב ה"ימניים" גבוה לאין שיעור משיעורם בקרב ה"שמאלנים". כלומר, במלים פחות פוליטלי קורקט, שאנשי "המכון הישראלי לדמוקרטיה" לא יכולים להרשות לעצמם להשתמש בהם – The wiser you get, the less you believe. או כפי שביטא את זה רוברט הינליין: "אין לי אמונות. האמונה עומדת בדרכה של הלמידה".
ומי הם אותם "חילוניים" בסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה? אלו שהצהירו כי הם כאלה בסקאלה סובייקטיבית, כלומר כשהם השוו את עצמם ביחס לדימוי שלהם של "חילוניים", "שומרי מסורת", "דתיים" ו"חרדים". במלים אחרות, אלו אנשים שבטוחים בחוסר אמונתם ובאורח חייהם החילוני. אלו שמעבירים את חייהם ללא האמונה וסדר היום שהיא כופה על האדם המאמין. אם לצטט את ניטשה (ואוו, אני נתלה באילנות גבוהים בפוסט הזה…): "האמונה אינה עוקרת הרים ממקומם, אלא מציבה אותם במקומות שאין בהם הרים כלל".
מיותר לציין את דעת החתום מטה על אמונה, שהרי כבר שיקפתי אותה לא פעם (תחת "תיאולוגיה נאורה" אפשר למצוא חלק מ"כתביי" בנושא). אולם לרוב אני נטפל לאדם המשתוקק להאמין ועל המקום של האמונה בהתמודדות של אנשים עם העולם ("קל מאוד להונות את עצמנו, הואיל והאדם מאמין בנקל שהוא משתוקק להאמין" אמר דמוסתנס) , ואילו הפעם ברצוני לנסות ולהסביר את חוסר האמונה שלי במה שנמצא מהצד השני, המנוגד לאמונה (ולא יעזור מי שינופף לי בהוגי דעות ומדענים דתיים כמו פרופ' אומן או ישעיהו לייבוביץ') – הידע.
אידריס שאה כתב: "ידע הוא משהו שאפשר להשתמש בו, אמונה היא משהו שמשתמש בך". ואילו אני מעדיף להדגים את זה באמצעות שתי דיאגרמות משעשעות (אך נכונות עד כאב), הלקוחות מאתר FreeThoughtPedia (תרגום לעברית: עבדכם הנאמן).
תחילה תרשים הזרימה של המדע/הידע:

גילוי נאות: הח"מ אינו מנוי של חברת yes.
התמונות לא עולות
תודה. תוקן.
ליבוביץ, אומן ואלפי מדענים דגולים דתיים – בהווה ובעבר – מוכיחים, שדבריך די פשטניים, ומבוססים על אי-היכרות עם דתיים – בארץ ובעולם.
כבר ניהלתי את הויכוח הזה יותר מדי פעמים, אבל מודל הידע שאתה מציג הוא פשטני עד מיתולוגי. זו גם סוג של אמונה, האמונה בכוחו של הידע.
לא שאני מגן על האמונה הדתית הפשטנית. זה גם בלבול, התייחסות לאמונה ולדת כאותו דבר, התייחסות לאמונה ולידע (או מדע) כדברים שעומדים על אותה קרקע.
אין חיים בלי אמונה. גם אתה מאמין. אתה מאמין בכוחו של הידע. אתה מאמין בשיטה של מבחן ותוצאה. אתה מאמין ביכולת להבחין בין תיאוריה לעובדה. כל אלה הן אמונות. בסוף התהליך תמיד תמצא איזושהי אמונה, כי לא ניתן להוכיח עד הסוף. לא ניתן לדעת עד הסוף.
אז איפה ההבדל? איפה עובר הגבול? האם בכלל שונה האמונה מן הידיעה? לא ברור לי.
"(ולא יעזור מי שינופף לי בהוגי דעות ומדענים דתיים כמו פרופ’ אומן או ישעיהו לייבוביץ’)"
ברגע שכתבת את המשפט הזה כבר הוכחת למה גם אתה סוג של מאמין באמונה עיוורת ועד כמה אתה טיפש.
אם לא הבנת למה זה נובע מהמשפט לך תלמד שוב אולי הידע שלך יופיע אי פעם.
יש מאמץ להוכיח בקטע שכתבת את עליונות הידיעה והחקירה על פני האמונה. זה לא חדש לי, אני חיה עם אחד כזה בבית. אני רק לא מבינה למה דחוף לך להוכיח אותנו, המאמינים, ו… אוף, אני מרגישה שאני מבזבזת סתם מילים. האינטרנט הוא נוראי!! אני מאחלת לך רק טוב אושר ואהבה בחיים, שתגיע אליהם בדרך הראויה בעיניך, ושתצליח.
אני מודה לאל שיש אנשים כמוך שמתענינים בדברים מהותיים יותר מצהבת רכילותית….ולגופו של עניין…
אני בן אדם מאמין….אין בדעתי להטיף או "להוכיח" דבר אלא לדבר על עצמי ועל אמונתי…ומי שיש לו אזניים שישמע.
התרשים שהבאת על הידע/מדע הוא בהחלט מרשים ומהנה אך אינו מוביל להבנת היקום – כי הוא שואל "איך?" ולא "למה?" או "של מי הרעיון?"
אמונה אינה סותרת מדע – בוא ותראה איך עבד תרשים המדע שלך על אמונתי:
– התחלתי בשאלה- מה תכלית חיי?
– גבשתי רעיון – המדע יתן לי תשובה לשאלתי
– בצעתי נסוי: קראתי את כל מה שיש למדע, לפילוסופיה ולמיסטיקה להגיד על מהות חיי
– ליבי לא מצא מנוחה, חזרתי לגבוש הרעיון
– איך ניבא התנ"ך את הקמת מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות? איך ספר זה משמש מקור לדתות הגדולות בעולם? הרעיון שעלה היה לפנות לאלוהי התנ"ך ישירות ולשאול אותו.
– הנה התוצאה:
1. אלוהים נגע בי באהבה גדולה יותר ממה שיכולתי לדמיין והביא מרגוע לליבי
2. אותה טעות שעשה אדם הראשון עושים אנו בחושבינו שיש לנו חיים בלעדיו.
3. אלוהים הביא משיח לעולם כדי שנוכל לחיות במ
המשך: במחיצתו והראה לי שבלעדיו חיינו יהיו סבל נצחי
4. האמונה והיחסים עם הבורא מקדמים אתנו במקצועינו, ביחסינו עם סביבתינו, בהבנת החיים והיקום ואפילו בפרנסתינו. כי אלוהים חיים.
יש פרי לאמונה והוא אינו סוף אלא התחלה.
היה ברוך ושלום על ישראל
אלון
בס"ד
חבל שהכותב שהוא יהודי ישראלי אינו מסוגל להפגין ולו טיפת ידע בעולמה האין סופי של היהדות
אם תאוריות של הוגי דעות גוים עושות לך את זה תיקרא את "ספר הכוזרי" גם מלך הכוזרים היה גוי שחיפש את עצמו.
אני לא חושב שהספר יחזיר אותך בתשובה ,אין לך מה לפחד,אבל לפחות יצור כתבה יותר מציאותית בקשר בין השכלה לאמונה.
הערה:נכון להיום לא כל מסכיל הוא חכם ותסתכל על חבריך לספסל הלימודים בסטטיסטיקה.
חבל שאתה מדבר מחוסר ידע על היהדות בן אדם…
תשב ותלמד קצת בצורה רצינית על היהדות ואתה תבין בעצמך. היהדות היא לא כמו שאר הדתות. היהדות זו היא לא אמונה אלא ידיעה ככתוב בתורה: "וידעת היום והשבות אל לבבך" כלומר בורא עולם לא רוצה שתאמין אמונה עיוורת אלא הוא רוצה שתבחן ותלמד ותגיע למסקנה שזה אמת ורק אז תשים זאת ללבבך.
בהצלחה בדרך…
רוני.
כבר אמרו לך פה עד כמה מודל הידע הזה מיתולוגי. אולי כדאי שתרחיב את אופקייך החשוכים, המתודלקים בגאווה נבערת. תתחיל מלקרוא את תומס קון ואולי אפילו עוד לפניו את קארל פופר. אל תדאג, שניהם חילונים גמורים.
הגעתי לקטע הזה מתוך קישור מהדף הראשי של נענע, ואני חייב להגיב.
לא פעם היו לי ויכוחים בנושא עם בלוגר אחר, בעקבות תפיסתי הדתית. התרשים שאתה מציג לגבי הדת, נכון לרוב הדתות, אבל לצערי, הוא אינו מדוייק לגבי הדת היהודית. בכל התקופות, נכתבו ספרים רבים מאד של הוגי דעות יהודיים, המעמיקים לפרש בצורה רציונלית עד כמה שניתן את הרעיונות של הדת היהודית. ההוגים היהודיים הגדולים, לא ברחו מראיות סותרות לכאורה, אלא ניסו לפחות להתאים אותן לתפיסה הדתית. נכון, גם הם הגיעו למסקנות שיש מצוות ומחוייבויות בדת היהודית שלא ניתן להסביר אותן באופן רציונלי, אבל אין בטבע דברים שסותרים באופן מהותי את תפיסת העולם של היהדות, וגם אם לכאורה יש, ניתנה להם פרשנות. אפשר לקבל את הפרשנות הזאת או לא, אבל אי אפשר לאמר שהייתה התעלמות מדברים אלו.
חבל, חבל, שאדם שדוגל בערך עליון שנקרא "ידע" לא יודע כל כך הרבה דברים בסיסיים. אחד הפסוקים המשמעותיים בדת היהודית אומר: "דע את ה’ אלוקיך" הכל מתחיל מחיפוש דעת. הרמב"ם היה שיא של איש דת ומדע. הוא פירש את האמונה דרך הדעת והמדע.מהי ההגדרה של ה"בורא" לפי הקבלה: "בוא וראה" ככל שתלמד יותר על העולם הסובב אותך, תדע מיהוא הבורא, מי הוא המנהל את העולם. (איך זה סותר את הדת והאמונה ?? לך, מחפש הידע… הפתרונים)
"הכבידה מסבירה את תנועת הכוכבים ביקום, אבל היא לא יכולה להסביר מי הניח אותם בתנועה מלכתחילה. אלוהים מושל בכל הדברים הללו ויודע מה יעשה או מה יכול להעשות".
מי שכתב את זה היה ניוטון , אחד המייסדים של האמונה בחוקיות הטבע והמדע.
הוא היה איש מאוד מאמין עסק בלימוד התנ"ך. בעצם הוא עסק יותר בדת מאשר במדע.
אל תיתן למושג אמונה לבלבל אותך, הוא מורכב מידי בשביל לתפוש אותו. רוב העולם מאמין במשהו, נוצרים מוסלמים בודהיסטים.
הרוב קובע?
הכי חשוב, הסקרנות להבין מה קורה פה , יכולה בהחלט להשתלב עם דת. כל דת ..כל אמונה.
פוסט מוצלח.
שאלה למגיני האמונה: האם אתם מכירים בכך שלמרות האמונה רלוונטית בשאלות של למה, היא חסרת ערך בשאלות של איך? הרי מפה למעשה נובעת הבעיה.
אני חושב שאתם נהנים להשתמש בטיעון הזה (שהוא נכון) כדי להצדיק את השימוש שלכם באמונה גם למטרות אחרות, שבהן היא חסרת ערך (כמתואר בפוסט).
בסופו של דבר, האמונה שנוצרת ב"למה" משפיעה בצורה שלילית על תפיסה של דברים אחרים ומשתלטת בצורה הרסנית על ה"איך".