מאז ההתקלות החזיתית באמילי קרפל בפוסט ההוא, שזכה לתגובות מעורבות (מחצית היו בשוק מהפלגיאט, מחצית פשוט אוהבים כנראה את איך שאמילי נראית…), אני מודה שהתחלתי לעקוב במידת-מה אחרי האישה והתופעה.
ובכן, כשהיא לא עסוקה ב"לקבל השראה" מגב' בוש, מוצאת לעצמה הגברת קרפל זמן להתראיין לאבי שניבאום ב"העיר" (תזכורת לעצמי: אין מה לקרוא ב"הארץ" שישי. מתי כבר אתה מבטל את המנוי?!), שמתברר שהיה דלוק עליה שנים (סיבה מצויינת לראיון, גם אם כעת היא נשואה…).
בראיון (לטובת מי שלא קוראת "העיר", הנה הסריקה: חלק 1, חלק 2), באופן מפתיע ושאינו משתמע לשתי פנים, שואל מר שניבאום את השאלה הבוטה הבאה ומקבל תשובה מעניינת לא פחות:
כן, ידידיי ויקירותיי, "אחד הבלוגים הפופלריים" (ההדגשה במקור). זהו. קיבלתי את חמש-עשרה דקות התהילה שלי. אני יכול לסגור את הבלוג וללכת.
מיותר לציין, אגב, שהגברת קרפל ("הוא קרא לי גנבת!" – הסימן קריאה במקור) לא מכחישה, חס וחלילה. התירוצים שלה (אביב גפן גנב מקולדפליי? ברור!) הם מהסוג הנלוז ביותר ("כל השאר עושים את זה אז למה לא אנחנו…" זה אלבום של הקרנבריז, לא יותר). אבל – – – היא "מאוד אוהבת את קייט בוש". גם זה משהו…
האמת שכל זה היה מפתיע אותי מאוד, לולא קראתי את הראיון עד הסוף ושם גיליתי את התשובה המפתיעה הבאה לשאלה די צפויה:
"שלא תהיה מלחמה, שאף אחד לא ימות, שלא יהיו תאונות דרכים ויהיה שלום עולמי"?! כן, אמילי הולכת עכשיו על סימפולים מטקס מלכות היופי או מינימום ממיס דרום קרוליינה.
זהו, אני משוכנע – אמילי קרפל היא הדבר האמיתי. כל השאר זה "תופעות לוואי"…
שגיא נאור 
שגיא (לא כל כך) נאור,
אני בדרך כלל לא מתייחס לאנשים כמותך, הפעם אחרוג…
תגיד את האמת: אתה הטיפוס ההוא בכיתה שלא היו מתיחסים אליו, שלא הלך עד הסוף עם החלומות שלו, ששופך מילים על אחרים ולא מסתיר את מרמור חייו, את קנאתו וצרות עיניו, ההוא הצדקן שנלחם מלחמות צדק של כאילו? ההוא שאף פעם לא השיג את מלכת הכתה? אתן דוגמא: אתה פשוט לא מבין משפטית בזכויות יוצרים נכון? אתה גם לא קלידן שמנגן או פעם ניגן נכון? אז מי או מה נתן לך את הזכות הלא מנומקת לכתוב שמישהו גנב? אין לך את הכלים השיפוטיים ולא התיעצת עם מומחים (כי אתה לא עיתונאי אמיתי- אתה כאילו)? אז בשם מי אתה נלחם? אתה לא חושב שאם הייתה בעיה מישהו היה מעיז להוציא את זה לאור ותחנות הרדיו והתקשורת היו מפרגנות כל כך עד שהשיר זכה להיות השיר המושמע ביותר בארץ לכמה שבועות?… אתה דמגוג שמייצר כותרות צהובות שמחפש פרסום דרך הכפשת אנשים שעובדים מאוד מאוד קשה כדי להגשים את חלומם… להבדיל ממך יא מרמר
מוכן לפגוש אותך בכל דו קרב ובכל פאנל, יא אפס חסר מעוף
אמילי קרפל הולכת להישאר כאן המון זמן, כדאי שתפנים את זה אתה לא חייב להיות מעריץ
וההוכחה לכך שאתה בצד הלא נכון של החיים – המשפט המפגר שפותח את הבלוג שלך ברוב פאר:
"רוק’נ’רול הוא מהות החיים וכתיבה על רוק’נ’רול היא דרך חיים" (לסטר בנגס)
משפט של לוזרים ווונביז משה-מלצר חולונים כאלו שחיים חיים של אחרים.. טפילים…
הדרך האמיתית היא: "רוק’נ’רול הוא מהות החיים לכן צא וחיה רוקנרול… כי רק כתיבה על רוק’נ’רול היא בזויה ומביאה למחלות" (תומר אדם לנצינגר)