שתי קוראותיי המסורות תשאלנה וודאי מדוע אני הולך מחר למילואים. הרי אני הוא זה שמבקר ללא הרף את הצבא ואת הממשלה ששולחת אותו למשימותיו.

חשבתי על זה הרבה, אבל איך שאני לא מסובב את זה אני נשאר עם האקסיומה הבאה: אם אנשים עם שכל לא יילכו לצבא, הצבא יישאר מקום בלי שכל. והיות שעדיין המדינה הזו נשענת על אותו צבא, ויש לנו (רק) מדינה אחת ו(רק) צבא אחד, מוטב כך.

לפיכך ממחר ניתן לחפש אותי באיזור צאלים. ייתכנו עדכונים בין נמנום למשחק קלפים. אפשר גם להסתפק במיני-בלוגינג שלי ויה טוויטר.