מצד אחד, אין לי מה להלין על שירות המילואים שלי. קוראים לי למילואים רק לתרגילים. רוב הזמן מדובר בתרגילים של 2-3 ימים. פעם בשנתיים-שלוש מדובר בתרגיל גדול של שלושה שבועות. במהלך התרגיל אני עושה (כמעט) רק עבודה מקצועית – תמיכה במערכות מחשב עליהן אני מופקד. כך ששירות המילואים שלי לא קשה כלל וכלל. מה גם שאני עושה אותו עם חברים טובים, איתם אני הולך כבר לא מעט שנים.
מצד שני, בכל פעם שאני נקרא למילואים אני מבין כמה מצבנו גרוע. מי שהופתע מתוצאות המלחמה האחרונה כנראה לא עושה מילואים. בשירות הנוכחי החלטתי לתעד, בעיקר עבור עצמי, את מה שאני עושה (ולא עושה), תיעוד שאפשר למצוא בטוויטר שלי (אגב, לחוויית השימוש בטוויטר ראוי שאייחד פוסט שלם). הנה כמה מסקנות (חלקיות, בינתיים):
כמו כל דבר, גם התרגיל נחלק לשלושה חלקים – ההקמה, התרגיל והפירוק. כדי לעמוד בזמנים ולהצליח בתרגיל לוקחים ספיירים רציניים ולכן מזמינים את החיילים לשלושה שבועות (מעניין אם האויב יסכים לתת לנו שלושה שבועות להתארגנות גם במלחמה…) – שבוע ראשון להקמה, שבוע שני לבדיקות וסימולציות, שבוע שלישי לתרגיל ולפירוק.
הקמת התרגיל לוקחת בערך יום, כך שהשבוע הראשון רובו ככולו בטלה. השבוע השני כולו בטלה. בשבוע השלישי עושים תרגיל ומפרקים. כולם יודעים את הסיפור הזה, כולל הבטלה, ולכן למרות שמזמינים אותנו לשלושה שבועות, כמעט לכולם מקצרים לשבועיים. אך מכיוון שבצבא שולט אדון הבירוקרטיה ולא גברת השכל הישר, ולא ניתן לפצל את שירות המילואים לשבוע בהתחלה ושבוע בסוף, כולם – ללא יוצא מן הכלל – מקבלים זימון או לשבוע הראשון והשני או לשבוע השני והשלישי. כלומר כולם נמצאים בשבוע השני, הוא שבוע הבטלה הגמורה.
מה עושים ביום? משחקים קלפים…
לא מאמינים לי? חושבים שהגזמתי עם הבטלה?! הביטו שוב בטוויטר שלי מהשבוע הראשון שלי, קרי השבוע השני של התרגיל, קרי שבוע הבטלה הגמורה: אני כבר לא מתרגש כשמזמינים אותנו ב-9 ביום ראשון, אנחנו מגיעים ב-11:30 ועדיין מקדימים. אני לא מתרגש כשאני מגיע לאתר ב-3 ומגלה שאף אחד לא עושה כלום, וישר מצטרף למשחק קלפים סוער. אני כן מתעצבן שלמרות שאנחנו לא עושים כלום משאירים אותנו בשטח עד 8:30 ואז משחררים אותנו. ועוד יותר מתעצבן כשאני יוצא ב-6 בבוקר מהבית כדי להיות בשטח ב-8, רק כדי לגלות שכלום – כלום!!! – לא קורה. ביום שני – כלום. ביום שלישי – כלום (שחררו אותי בצהריים הביתה). ביום רביעי – כלום, ואז משחררים אותנו אחרי-הצהריים הביתה, עד יום ראשון!!!. נגמר השבוע ומה עשיתי בו? כלום. אתם מזהים כאן דפוס?!
מה עושים בלילה? קפה, עוגות ו…זהו!
זהו. ביום ראשון אני חוזר לשבוע האמיתי של התרגיל, השבוע היחידי. יהיה תרגיל, אנחנו ננצח ונלך הביתה שמחים וטובי-לב. חוץ מאלה מאיתנו שיש להם כבר ניסיון ומבינים שאם ככה אנחנו נראים, כדאי מאוד שלא נצא שוב למלחמה. או לפחות לא לפני 2014, אז אני – אינשאללה – אחזיר את פנקס המילואים (שאין לי) לצה"ל ואצא לפנסיה.
שגיא נאור 
:-|אני באמת לא מבינה כלום בדברים האלה
אבל זה נראה… כלום…
בהצלחה ביום ראשון 🙂
ולמה ציפית?
אתה הולך מביתך וממשפחתך ומתגייס לגוף שהגיע לשיא במיצוי חוסר המקצועיות ולמעלה מזה בבטלנותו – ואתה מכיר אותו היטב.
זה צבא אומלל, כי מגיע לנו – כחברה דפוקה, שאינה מוכנה להיאבק על זכותה לחיות – צבא דפוק כזה ומפקדים, שמקבלים הון תועפות, ואינם יודעים כלל מה עליהם לעשות.
כך היה תמיד. זה לא אירע פתאום עכשיו. רק פעם האויב היה ברמה אחרת, ותת-הרמה של צבאנו האומלל הספיקה להוציא ניצחון בנקודות. כרגע יש לנו אויבים חכמים, שהאוילים, שמנהלים את צבא הבדיחה והפדיחה לישראל, אינם יכולים להיחשב ליריבים ראויים לו. לכן, הם מוליכים את חייליהם – חובה, קבע ומילואים – כצאן לטבח. וזו ההגדרה הקלה ביותר שיש לי על הריגה לשווא של חיילים ישראליים בשלושים-ארבעים שנה האחרונות.
אתה רק חוליה בשרשרת הכישלונות – ואין שום סיכוי שתיפסק, אם החיילים והאזרחים לא ייצאו לרחובות, ויפסיקו את מצעד האיוולת. כלומר, אני בעד סרבנות. אסור לשרת ואסור להתגייס – עד שהצבא יוכיח, שהוא ראוי לשירותנו, ואינו מלכודת מוות, שמיועדת לחסל את העם העם היהודי ואת מדינתו.
יש כאלה שאומרים שהיהודים עם חכם .תגיד לי מה הצבא אשם הא למה אתה לא מאשים את הפולטקאים מי אומר לצבא לקפוץ דום אה הפולטקאים.
מי מונעה הזרמת כספים וביקורת ראויה הפולטקאים .
בכול חרא שיש במדינה הזו אשמים אלה חברי הכנסת 120 זבלה שבראשם חסון שבחוק רצה למנוע את הביקורת הזו.
תאשים את הצבא אתה טועה
תאשים את המשטרה אתה טועה
האשמים היחידם אלה שאנחנו בוחרים בהם.
תפקידם לבקר את הראשות המבצעת הם עושים זאת מעניין אותם לא
אני חושב שלאנשים כמוך אין זכות להביע דיעה אני לא יודע מה גילך אבל אם היה סרבנות ולא היו מתגייסים סביר להניח שלא היה לך מדינה משלך ולא היה לך כלום ..!!
תפסיקי לדבר שטויות ולדבר על דברים שאת לא יודעת עדיף שלא תגיבי כי את ממש הרתחת אותי אני חייל לוחם ואני רואה כמה שהצבא משקיע בלהכשיר אותנו הלוחמים ,כמה חשוב לצבא ולקצינים שאנחנו נפעל ונתאמן על מנת שאת תשני בשקט בבית ותצאי לבלות
וזה התודה שהצבא מקבל ? העברת ביקורת חמורה ,נכון אני כרגע בשירות אני לא יודע מה עושים במילואים אבל בשירות לא מתבטלים תאמיני לי ..!
עצוב עצוב ועצוב שיש אנשים כמוך במדינה שלנו !!!
ואל תשכחי כולנו בני אדם וגם הצבא טועה …!
תגיד כואב לך הראש לא יכול להיות כי הרבה שכל אין שם.
חובה להעביר ביקורת על הצבא ועל האמא של הצבא אחת כמה וכמה 120 זבלה שיושבים בכנסת.
רק לשכמותי יש את הזכות לבקר מה עשתי בצבא מי אתה שתשאל אותי את השאלה הזו.
אולי אצלך יש ברדק, אצלי המצב מצויין
שגיא אני מבטיח לך שההתנהלות ביחידתך לא מדאיגה כמו התנהלותן של יחידות חיל הרגלים והשיריון שאמורות להיות בעלות יכולות קרביות לזמן אמת.
רמת האירגון, ניצולת, הזמן, הציוד, הכושר, תנאי השכר והיחס נמצאים ברמה כה נמוכה… לחיילים בבסיס צאלים באימוני החי"ר בשנה שעברה לא היו בכלל אוהלים, לכן ישנה חלק מהפלוגה (החלק שלא ישן בחוץ) לישון תחת רשת צל, לא חם כמו שזה נשמע.
אין כאן מקום למנות את כשלי הצבא בנוגע למילואים ובכלל, אני מאמין שאדם שאיננו עבר במערכת הצהלית ביחידות השדה לא באמת מסוגל להבין איך באמת נראה הצבא הטוב בעולם, מבפנים.
לעולם לא נצליח להבהיר עד כמה המצב מופקר ודוחק.
לכן זאת אחריותו של כל מילואימניק פטריוט לא להגיע לשירות המילואים עד לשלב שבו בשבוע אימון לא יהיה בדיחה ארוכה על חשבונו! ומיותר לדבר אפילו על מוכנות, למלחמה הבאה מושג שאנחנו אוהבים לטפח כאן, זאת הכנה למלחמה!
קודם כל, כל הכבוד שאתה עושה מילואים.
אצלי ביחידה המצב מצויין וכך גם בתרגילים שהשתתפנו. אני יכול להבין מדוע אתה אומר את זה כאשר אתה משרת ביחידה תומכת ובדרגה נמוכה.
הייתי במלחמת המפרץ הראשונה (נחש את התאריך) הגענו לימחים תנחש שוב כלי הלחימה שלנו היו שמשים אפשר להגיד כמו נייר טאולט מושומש.מג"דנו המזהיר הקים כל זעקה כתוצאה מכך חסרה לו ביצה.
אני מאשים אותך ואת שכמותך שרואים גנרל ויש רצים לבחור בו.
אני שאל אותך שאלה קשה אתה באמת חושב שפרץ אשם?
העובדות המרות – בניגוד לכמה אמיתות ישראליות:
1. צבא הקבע הנו מקום המקלט של הבלתי מתאימים. פרט לכמה אידיאליסטים, אדם נורמלי, שיש לו IQ גבוה ממספר נעליו לא יחתום קבע. כך זה בעולם וכך זה אצלנו.
2. צבא הקבע מעודד ניוון מוחי ויוצר תת-תרבות של חצי גאונים (גאון = 140 IQ. מכאן חצי גאון שווה IQ 70). עשרות שנים בצבא לימדו אותי זאת. קוף שעקרו לו ארבע אונות במוח ייחשב לגאון בכמעט כל חדר-אוכל צבאי.
3. מעולם בשלושים-ארבעים שנה האחרונות לא קוצץ תקציב הביטחון – למרות כל הדמגוגיה של עלובי הקבע. יש להם מספיק ודי כספים. השאלה הם עדיפויות (בשפה הצבאית המצחינה: תעדוף).
4. הצבא הזה – וראינו תצוגת תכלית גם לפני שנתיים – אינו מגן עלינו אלא מסכן את עצם קיומנו בתפקודו הלקוי.
5. מי שהולך למילואים מבלי למחות, להפגין ולהציק לבטלני הצבא – נוטל חלק בסיכון עתידה של משפחתו ובסיכון עתידה של המדינה. רק תודעה צרכנית גבוהה (מחאה וסרבנות) תכריח את הצבא להשתפר.
6. אין על מי לסמוך. ראו בדוח ועדת אגרנט, בדוח ועדת כהן בדוח ועדת וינוגרד, בדוחות מבקר המדינה ובדוחות נציב קבילות החיילים.