עשיתי משמרת לילה הלילה. כלומר נשארתי לישון בשטח. בבוקר גיליתי, כמו עוד כמה עשרות חיילים, שבמקלחת הבודדה שם אמורים להיות מים חמים (וזו מפקדת אוגדה, קרי יחידה המונה מאות חיילים) אין מים. לא שאין מים חמים. אין מים. בכלל.
אז מה שווה כל התרגיל הזה, אני שואל את עצמי, אם גם במלחמה הבאה ניפול על לוגיסטיקה?
עדכון (5.6): היום, בפירוק, בשטח אש של צאלים, בחום של 41 מעלות, לא היה מים לשתייה. "נגמר", אמר מ"פ מפקדה ולא הלך לכלא (או גרוע מזה…). חיילת מהפלוגה התעלפה בערך בשעה 12. אם נגמרים המים באימונים, מה יהיה במלחמה?!
שגיא נאור 
במלחמה הבאה – כמו במלחמה האחרונה וכמו במלחמות לפניה – הכל לא עבד, ובכל זאת האחראים למחדלים קודמו וצ’ופרו. אז אין שום סיבה, שהמסורת תיפסק.
אתה תקטר, ותשתחרר. האוגדה תמשיך לרוץ, ולהתעלם מהערותיך. למה? מי אתה?! מי מת?! פרט לשכל, כדי להתאים לגיוס.
אני מרגיש כמו קאטו הזקן. אתם צריכים להצביע ברגליים.
הגנרלים המפוטמים של צבאנו המפואר לא יילחמו בעצמם. הם טובים באיסוף תנאי שירות לעצמם ובמשלוח אחרים להילחם לפי תכניות מטומטמות, ש"הגו".
אם לא תתגייס, האוגדונר שלך (כנראה, בחור עתיר כישלונות, שהרבה מצבות רשומות על שמו בבתי-העלמין הצבאיים), ייאלץ לתקן את המעוות. ולא – הוא ייאלץ ח"ו ללחום לבדו ובעצמו … וזה לא כתוב בתנאי המשחק.
שמור על עצמך, נער! אתה חייב את זה לעצמך ולעוד כמה.