כשקראתי אצל אביתר על המילואימניקים שנשלחו לנקות פחים במהלך אימון במתקן אדם לא הופתעתי. אם אתם מופתעים עכשיו, סימן שאינכם נמנים על קהילת המשרתים במילואים.

הרשו לי לצטט את התגובה ב-ynet מפורום החפ"שים: "לא ייתכן שבצה"ל לא הפנימו עדיין שזמנם של חיילי המילואים יקר וכל כולו חייב להיות מושקע בהעלאת כשירותם. אם זה המסר של זרוע היבשה לחיילי המילואים נראה שבאמת לא למדו שם כלום".

אגב, מאוד מעניין לקרוא את הטוקבקים, כמו גם את הטוקבקים שהיו כאן לפוסטים שאני פרסמתי בזמן המילואים, ולהבין שהבעיות, התקלות והדרך שבה מתעמר הצבא בחיילי המילואים שלו הם שיטה ולא טעות פה, טעות שם.

תגובת דובר צה"ל טוענת כמובן ש"אי היענותם של אנשי המילואים למלא את חובתם… אינה מתקבלת בצה"ל". שזה כמובן עדיף מאשר תגובת מפקדי המתקן ש"סירבו להכניס את חיילי המילואים לחדר האוכל". ורק המפקד של החיילים, איש מילואים בעצמו, פשוט הפסיק את האימון ושלח את החיילים הביתה. טוב, הוא איש מילואים.

עדיין מופתעים?  הנה סיפור קצר וטרי מהמילואים שלי: בבית החייל בבאר שבע פגשתי מילואימניק שהשתתף גם הוא בתרגיל. מקצועו בצבא?  נהג. תפקידו בתרגיל?  אחראי שניצלים. מה, שאלתי אותו, חצי בצחוק חצי ברצינות, התפקיד שלך?!   לא היו צריכים נהגים, הוא ענה, אז עשו אותי אחראי שניצלים. אני דואג שכל אחד ייקח בארוחת צהריים רק שניצל אחד. כמובן שבסוף הארוחה אני זורק איזה מאה שניצלים. ומה אתה עושה בשאר היום, הקשיתי. כלום, מסתובב כאן בבית החייל.

בכל-זאת ממשיכים לשחק אותה מופתעים?   אז הנה עוד סיפור קצר וטרי לסיום: את מלאכת "קיפול" התרגיל התחלנו בשעה 9 בבוקר ביום הכי חם בשבוע שעבר בצאלים, 42 מעלות בצל. המים נגמרו, אבל עזבו את זה. כמו בכל תרגיל, כל מי שלא היה צריך לעזור ב"קיפול" (קצינים ואנשי חמ"לים) מיהרו להשתחרר ולברוח מהתרגיל כל עוד נפשם בכפם. בשעה 12 נשארו בשטח רק אלו שעמלו שלוש שעות על הקיפול. ואז, כמו בכל תרגיל, הגיע הקצין הבכיר שדרש שלא נלך הביתה אלא "נסרוק את השטח כדי לא להשאיר אשפה ובזנ"טים". למה, תמהנו אנו המילואימניקים, לא ביקשת זאת מכל מאות החיילים שברחו ב-9, בזמן שאנחנו הזענו כמו חמורים על ה"קיפול"?   אתם צודקים, הוא אמר, אבל אין מה לעשות. אבל כל תרגיל אנחנו צודקים וכל תרגיל אין מה לעשות, הקשינו. והוא רק עשה פרצוף של תם(בל) והלך לדרכו. לשמחתי, הקצינים שלנו (קציני מילואים) התעקשו שאנחנו לא עושים את המטלה הזו, ושיחררו אותנו לדרכנו די על דעתם. לצערי, גם בתרגיל הבא נעבור את אותו טרטור מיותר כי הצבא לא לומד, לא מפיק לקחים.

לכן אני לא מופתע ממה שקרה במתקן אדם. לכן אני שמח שהפרשה נגמרה כפי שנגמרה והתפוצצה כפי שהתפוצצה. אם הייתי קצת יותר חמום-מוח הייתי גם אני הולך ל-ynet עם חלק מהחוויות שעברו עליי במילואים הזה. (הלוואי שהיה לי שקל על כל פעם שאמרתי/שמעתי במילואים את המשפט "צריך להתקשר לכרמלה מנשה…"). אבל לצערי אני מוריד את המדים ושוכח מיד מהטמטום של הצבא הזה. לפחות עד למילואים הבא.