עם
כל התעניינותי ביורו ובמשחק שהיה בשבת, היה לי קשה להישאר עם הכדורגל, כשבערוץ 2
משודר הסרט על גלעד שליט, כלומר על הוריו של גלעד שליט, כלומר על מאבקם העקר עד כה
להביא את גלעד שליט הביתה. הסרט "ממשלת
ישראל עושה הכל",
ששודר בשבת תיאר לפרטי פרטים את השתלשלות האירועים וההתנהלות הכושלת של ממשלת ישראל ומערכת הביטחון
מאז 26 ביוני 2006, יום חטיפתו של גלעד.
אתמול עתרה משפחת שליט לבג"צ בבקשה
לתת צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע הורתה לפתוח את ארבעת המעברים בין מדינת
ישראל לרצועת עזה ולהסרת הסגר הכלכלי, וזאת מבלי שגלעד שליט ישוחרר או יינתנו
ערבויות לשחרורו, ועוד יותר מכך – מדוע לא הביא ראש הממשלה את הנושא לדיון בפני
ועדת השרים לענייני בטחון לאומי. בלי
קשר לתוצאה (שהרי ברור שבג"צ לא יכריע בסוגיה הזו נגד הממשלה), יש בעתירה
לבג"צ משום אמירה חותכת וברורה כנגד ממשלת ישראל שמזניחה את המשא ומתן לשחרור
גלעד שליט, שמפרה הבטחות מפורשות "שכל הסדר רגיעה אליו תגיע המדינה יכלול את
שחרורו של גלעד", ושפועלת בניגוד להבטחה של ראש הממשלה ש"חלק אינטגראלי
מההסכם (עם החמאס – ש.נ.) יהיה הסדרת ענייניו של גלעד".
בנימוקים
לעתירה מביאים עורכי-דינו של נועם שליט ציטוט מסעיף 4 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו
הקובע ש"כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". על אחת כמה
וכמה חיילי צה"ל, הפועלים בשם המדינה ומקווים שבבוא העת, חס וחלילה, המדינה
תעשה הכול בשבילם. במכתב
האחרון שהעביר גלעד שליט להוריו, ומצורף לעתירה, הוא
מתאר – פרט לקשיים הבריאותיים והנפשיים שלו – את התקווה שעדיין נשארה לו, למרות
שמשתמע מדבריו שהוא מתחיל לפקפק בתקווה הזו. "אני פונה לממשלה", הוא
כותב, "שלא תזניח את המשא ומתן לשחרור ותכוון את מאמציה רק בשחרור החיילים
בלבנון". גם אם הדברים הוכתבו לו, האמירה הזו מצמררת, במיוחד לאור הסרט
שהוקרן אתמול.
קשה
היה לי להבין מאין שואבים הוריו של גלעד, נועם ואביבה, את כוחות הנפש כדי לדבר
באיפוק ובסובלנות על ההפקרות שבה מתנהל הטיפול בבנם. כל מי שיש לו ילד, ולצערי יש
לי כבר אחד כזה, לא יכול היה שלא להצטמרר מהמחשבה על הדרך שבה המדינה הזו נוהגת
בבניה השבויים, וזאת אחרי שהיא דורשת מהם להקריב את הקורבן הגדול מכל.
קשה
יותר פאילו היה לי להביט בפרצופו המטופש / ערמומי / ווטאבר של ראש הממשלה שלנו, שממשיך לפזר
ערפל ולהבטיח הבטחות, תוך שהוא מזלזל, פשוט מזלזל, בכאבם של נועם ואביבה, בכאב של
כולנו. הסרט של אתמול לא יביא את גלעד הביתה, לצערי, אבל הוא בהחלט חוליה חשובה
בקרב על השפיות, על הערכים, על המדינה. קרב שמטרתו להביא את כולנו, את כולכם,
לחכות יום יום לשובו של גלעד, לדרוש שהוא יחזור, שיעשו את כל המאמצים לשחררו.
בעודי מאזין לפרטי הפרטים של האבסורד שאליו נקלעה משפחת שליט, שאליו נקלע גלעד, לא יכולתי שלא לחשוב על הבנים שעדיין נמצאים בשבי, הבנים שמזמן היה צריך להביא הביתה, ועל השלטון המושחת ששלח אותם ולא רואה את האבסורד, שלא מרגיש בכאב, של כולנו. לא יכולתי שלא לשמוע את הקולות הקוראים, הצועקים מכאב: "הביאו
את הבנים הביתה!":
הביאו את הבנים הביתה
הביאו את הבנים הביתה
אל תשאירו את הילדים לבדם, לא, לא.
הביאו את הבנים הביתה.
גלעד שליט נחטף לרצועת עזה לפני 727
ימים. מחרתיים, ה-25 ביוני, ימלאו שנתיים לחטיפתו.
כאן ניתן למצוא קמפיין אינטרנטי להעלאת המודעות
לכך שגלעד עדיין יושב בשבי.
עצומה להחזרת גלעד שליט הביתה ומיד נמצאת כאן.
שגיא נאור 
בוא נתחיל מן ההתחלה – ממשלה זו אינה ראויה, שנמלא את פקודותיה, ונציית להורואותיה לצאת למלחמה. אין לה שום זכות להתקיים מחוץ לבית-הכלא, ולבטח לא לשלוח חיילים להיהרג עבור מטרותיה.
ישלחו המושחתים של ממשלת קדימה-העבודה את בניהם ואת נכדיהם להיהרג עבור מטרת ממשלתם.
עניין אחר – לא פוליטי – הוא שחרור מחבלים תמורת שבויים, או ספק שבויים (גוויות חיילינו, או חלקיהן). כאן הבעיה הנה מסחר פשוט. לא נעים לדבר על כך ברמה זו, אך זה שוק פרסי במיטבו, ומי שלא יודע לסחור (ממשלות ישראל בארבעים שנה האחרונות) – ממיט עלינו אסון.
שוב – ממשלת הזדון של שרון שחררה מאות מחבלים תמורת סוחר הסמים אלחנן טננבוים רק משום שהיה חבר של חבר של ראש הממשלה (ואולי בעצם שותפו לעסקות?!). זה נזק עצום לביטחון המדינה. אני מקווה, ששמת לב לשלוש תופעות: 1. עורך-דינו של טננבוים הוא ידיד קרוב של רה"מ המושחת הנוכחי ומומלצו לתפקיד היועץ המשפטי 2. טננבוים, למרות מה שעולל ולמרות שהודה בסחר סמים, עדיין נושא דרגות אל"מ 3. טננבוים לא הועמד לדין כלל.
על כך במייל הבא, כיוון שהתוכנה מגבילה אותי.
חז"ל כבר חשבו על כך, והגבילו את פדיון שבויים, כדי לא ליצור אינפלציה של שבויים. זו אינה אות מתה בלבד, אלא יש מספיק מקרים באלפיים שנים האחרונות, שמראים, שנהגו לפי הכלל לא להרבות במחיר שבוי.
כדי לעשות זאת, לממשלה צריכה להיות לגיטימיות, ואנחנו חוזרים לפסקה הראשונה: זו ממשלה בלתי לגיטימית בעליל, ואפילו אם מטרותיה נכונות לעתים, הן נטמאות לחלוטין בשחיתות המופלגת של השרים הללו, שרובם מזמן היה צריך להיות מאחורי סוגר ובריח.
ממשלה שפויה ואחראית צריכה להגיד – עד כאן. אתם רוצים לשחרר את השבויים. בסדר. שבוי תמורת שבוי. גופה תמורת גופה (או כל יחס סביר אחר. סביר משמעותו נמוך מאוד – פחות מחמש). וכמו במסחר בשוק, להגיד, במחיר גבוה יותר איננו מעוניינים בעסקה. זה יגרום לחמא"ס ולחזבאללה לחשוב שוב.
יגידו דמגוגים, "ומה אם זה בנך/בתך?" אז אגיד לממשלה, בקול רם וברור, "אל תקשיבו לי! אני אבא, ויש לי חשבון אחר, אישי של אבא, ולא חשבון לאומי".
אצטט פדוי-שבי ישראלי שאמר, "לו ידעתי שישחררו אותי תמורת עשרות מחבלים, לא הייתי מסכים להשתחרר". הוא היה באנטבה, והיה ישראלי
שמעו, זה קל לנו מהצד לבוא ולהגיד מה שאנחנו רוצים כי אין לנו שום השפעה, לאולמרט , מושחת כמה שיהיה, צריך לקחת בחשבון את ההחלטה הזאת (אני לא הייתי רוצה לקחת כזו החלטה) בהתחשב בכל הפרמטרים שחלקם אנחנו לא יודעים. הבעיה של אולמרט היא שישראל כבר שילמה בעבר מחירים מופרזים ולכן יצרה תקדימים , רוב הסיכויים שגם פה יכנעו לתקדימי עבר.
אני חושב שדווקא המסר צריך להיות פנימי ולא חיצוני…
כששולחים חייל לצה"ל הוא צריך לדעת שישראל תעשה הכל על מנת לשחררו גם אם זה להחזיר עשרות רוצחים עם דם על היידים. גם ככה צה"ל יוכל לצוד אותם אחר כך ואולי להביא להם את הדין האמיתי שמגיע להם , מוות!
אישית אני לא חושב שתמורת גופות לצריך לשלם בחיים, צריך לקבוע תג מחיר חדש וזה גופות תמורות גופות.
ושוב, תמורת חיים , לתת הכל …
אני לא מסכים איתך.
היי
<a href=http://www.biluim.co.il/galleries/gallery.php?gallery=29 Target=_BLANK class=msg><a href=http://www.biluim.co.il/galleries/gallery.php?gallery=29http://www.biluim.co.il/galleries/gallery.php?gallery=29</a>