אפרופו מילואים, "מלכוד 22" של ג'וזף הלר חוזר בימים אלה לכותרות בעקבות תרגום חדש.

הגם ש"מלכוד 22" (במקור, אגב, "מלכוד 18") הפך למטבע לשון בכל השפות, ומשמעו מצב אבסורדי שבו נדרש לבצע שתי פעולות בו-זמנית, שכל אחת מחייבת את ביצוע האחרת לפני שהיא מתחילה (deadlock בשפת המתכנתים), נדמה שהמלכוד המקורי של הלר היה ונשאר הרלוונטי מכולם, האמיתי מכולם וגם הנכון מכולם, גם 50 שנה אחרי שנכתב. זאת במיוחד אם קוראים את הספר בשירות סדיר (כפי שאני עשיתי) ו/או חוזרים לעיין בו בזמן המילואים (כפי שטרם הספקתי לעשות).

לטובת אלה שטרם קראו או קראו מזמן ושכחו, להלן המלכוד המקורי של הלר:

1.      טייס יכול להשתחרר ממשימת הפצצה בטענה של אי-שפיות.

2.      כדי להשתחרר ממשימת הפצצה יש לבקש זאת רשמית.

3.      טייס המבקש רשמית להשתחרר ממשימת הפצצה הוא אדם החרד לחייו. לפיכך, מדובר באדם שפוי. ואדם שפוי לא יכול להשתחרר ממשימת הפצצה לפי משפט 1.

והמסקנה המתבקשת לעיל היא כמובן שבמשימות ההפצצה ייקחו חלק רק טייסים לא שפויים…

 
בתמונה: טייס לא שפוי

במילואים האחרונים חשבתי הרבה על המלכוד הזה, כשיותר ויותר אנשים שהיו אתי פעם בפלוגה הולכים ונעלמים, מתחמקים באלגנטיות מהטירוף שבבטן הבהמה.

"מה, אתה עדיין עושה מילואים?", שואלים אותי בכל מקום, "הרי היום כל מי שאומר שהוא לא רוצה משתחרר". ואני אומר: זה ה"מלכוד 22" שלי. ואסביר –

1.      מילואימניק יכול להשתחרר משירות מילואים בטענה של אי שפיות.

2.      כדי להשתחרר ממילואים צריך לבקש זאת רשמית.

3.      מילואימניק שמבקש רשמית להשתחרר משירות מילואים הוא ללא ספק אדם חכם, שפוי ורציני (שכן חבל לו לבזבז זמן יקר על… ובכן… כלום). לפיכך, אדם שכזה איננו יכול להשתחרר משירות מילואים לפי משפט 1.

עכשיו ברור לגמרי למה קראו ירון ניסקי ודורון צור לסדרה הגאונית שלהם "מ.ק. 22", לא?