אז למה באמת העיתונים משדרים היסטריה, מר רולניק?!

ב"דה מרקר" אתמול, גיא רולניק נשאל (על-ידי עצמו) את השאלה הנוקבת: "אז למה העיתונים משדרים היסטריה?". אתם יכולים לקרוא את התשובה המלומדת שלו שם. אמת גדולה לא תמצאו.


 


כי האמת היא שהעיתונים משדרים היסטריה, רוקדים על הדם ומלבים את היצרים, כי זה מוכר. עיתונים. במיוחד עיתונים כלכליים, כמו "דה מרקר".


 


ולכן, לדוגמה, רולניק עצמו מיהר להכריז השבוע ש "ישראל לא תוכל להימלט מהמשבר הפיננסי" (10.10, "שלוש הערות על המשבר הפיננסי"). לפני כן הוא הודיע ש"הצונאמי יגיע למשק הישראלי",  ולפני חודש הוא כינה את המצב "ארמגדון פיננסי". כותרות כאלה ב"דה מרקר" משולות לתמונת הנערה החצי עירומה בשער האחורי של "ידיעות" – מטרתן לעשות גלים. הבעיה שהגלים האלה רק מחריפים את הצונאמי, תורמים לארמגדון.


 


אולי משל טוב יותר לעניין הוא ההכרזה של העיתונים, פעם בשנה בערך, שאוטוטו איראן מגיעה ליכולת גרעינית ומוחקת אותנו מעל פני האדמה. זה מוכר עיתונים, זה זורע פאניקה, וזה נעלם שתיים וחצי דקות אחרי שזה מופיע (ובדרך מסדר כמה מיליארדים למערכת הביטחון, על חשבון החינוך והחיוך של כולנו).


 


כן, מיליטריזם מוכר עיתונים וכך גם בועות, כשהן מתנפחות וכשהן מתפוצצות. חבל שאותם חכמים כלכליים, המאכלסים את מערכות העיתונים, לא מספקים את התובנות שלהן לפני האירועים ולא בדיעבד. אז אולי יכול היה רולניק להציל את כולנו מארמגדון ולהיות "סמן" אמיתי, ולא רק טוש צהוב שמדגיש את מה שממילא כתוב על הקיר.


 


ואולי בכלל כדאי לו לרולניק, ולכתבים הכלכליים שכמותו, לקרוא קצת את "החיים הטובים מתחילים", טור שכתבה דפנה מאור השבוע באותו עיתון ממש, את "יומן משקיע 1929-1954" שכתב ירון שקדי (שמכריז "הסוף יהיה טוב"), או את מירב ארלוזרוב שכותבת "אל תאבדו את הראש". יש גם כתיבה כלכלית אחרת, מתברר


 


מותר להיות פסימיים, עדיף להיות פרגמטים. "כלכלה", אמר ד"ר חיים שפירא בהרצאה ששמעתי לפני ראש השנה, "אינה מתמטיקה. מישהו אומר משהו לגבי המחר, והמשהו הזה מתגשם למחרת". לעיתונים הכלכליים יש כוח בידיים, והם האחרונים שצריכים לשדר היסטריה.


 


אז למה באמת העיתונים משדרים היסטריה, מר רולניק?!

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “אז למה באמת העיתונים משדרים היסטריה, מר רולניק?!

  1. בן דב הגיב:

    העיתונות הישראלית צהובה, כיוון שזה מה שמוכר. הצרכן אוהב סחי ומקבלו בשפע. בניגוד לתדמית הישראלית – אנחנו מייצרים רדידות ואוהבים אותה. בגלל זה הגענו להישגים כבירים בהמון תחומים. רק איני מצליח להיזכר בשמותיהם.

    העיתונות הנה מוצר כלכלי. כלומר, יזם משקיע כסף כדי להפיק רווחים. אלה יכולים להיות דיוודנדים (תחום די מפסיד בכל העולם – בעיקר, עיתונות כתובה. למיטב ידיעתי, אין עיתון רווחי בארץ). בעלות על עיתון נותנת מקור לא-אכזב להפסדים, וקונצרן צריך זאת לחישובי המס הכלליים שלו.

    בנוסף, עיתון מייצר השפעה. אפשר לקדם באמצעותו רעיונות, או יחסי ציבור למוצרים/יצרנים.

    העיתונות צהובה כיוון שזה מה שמוכר – כותרות צעקניות, תמונות פורנוגרפיות כמעט, תוכן לחסרי-מוח וכו’. את זה ההמון צורך בשמחה. לכן, מלבים עיתונים היסטריה – לאומנית, דתית, גזעית, כלכלית. היא מוכרת את עיתוניהם (בהנחה, שאינה מקדמת פעולות של בעלי העיתונים בבורסה. כמו שאיני מאמין בטוהר השלטון הישראלי לדורותיו, איני מאמין לעיתונות הישראלית לדורותיה; ולא אתמה כשיתגלה שצדקתי.

    עיתון מזהם את היד ומטנף את המוח, או להפך. לכן, רצוי להימנע מצר

  2. בן דב הגיב:

    כיוון שנקטעתי, ארצה להוסיף, שהאדם, המזוהה ביותר עם חופש העיתונות – תומאס ג’פרסון – קבע, שמי שקורא עיתונים יודע על העולם הרבה פחות ממי שאינו מעיין בהם כלל. וזה נכון היום, מאתיים שנה אחרי שאמר זאת – כמו אז.

  3. יוסף הגיב:

    תמיד טענתי שהתקשורת זה קובץ של "מחטטי אשפה", יוצרים מציאות שונה ע"י הגזמתה. כאב שכול ממלחמת
    לבנון 2 אני עדיין טוען שנצחנו אבל התקשורת הבליטה את
    המחדלים שבאמת היו אבל למה לציין רק אותם.
    אפילו הסגן של בן לאדן אמר שנסראללה הפסיד במלחמה
    אבל בתקשורת שלנו לא אמרו אף מילה על זה. אפילו
    נאסראללה אמר שהוא הפסיד(במו אזניי שמעתי, אני מבין ערבית) אבל בתקשורת שלנו רצו להפיל את אולמרט אז
    פמפמו לנו כל היום שהפסדנו. אולמרט זרק אותו לבונקר
    והתקשורת שלנו זרקה את אולמרט. התקשורת הדפוקה שלנו שולטת במדינה שנשלטת ע"י כמה טייקוני תקשורת
    שכופים את דעתם עלינו.

    • בן דב הגיב:

      לא רק שלא ניצחנו במלחמה – כמו כל במלמותינו בעשורים האחרונים – אלא הוכינו בה מכה אחת אפיים. תבוסה כזו לא חלם מעולם נסראללה להנחית עלינו, והוא מכין עוד אחת. כאן התקשורת דווקא עזרה לאולמרט להסתיר את עוצמת המכה (ולברק לפניו) ואת עוצמת החורבן הצפוי לנו. כעת חיזבאללה חזק יותר, נחוש יותר ומזיק יותר – כי צה"ל הביס את עצמו בפעם המי-יודע כמה בערבות לבנון בשלושים שנה האחרונות.

      המלחמה חשפה את העובדה המרה, שאין לנו צבא – כפי שאין לנו משטרה. יש הרבה כנופיות חמושות, שמקבלות הון עתק תמורת בטלנותן ואי-כשירותן היסודית. דרך אגב, האויב יודע זאת היטב, ובונה על יכולתו הדלה של צה"ל ועל טמטום מפקדיו.

      לגבי מסקנתך הסופית – הרי זה ברור. יש כמה אנשים, קומץ, שמנהל את העניינים. אולמרט היה נציגם עלי אדמות וכעת ממשיכה לבני את מעשה המאריונטה. בכל מקום אחר, התקשורת הייתה קופצת וחושפת את שחיתות אולמרט, את שחיתות ’קדימה’, את שחיתות הממסד ואת רפיסותו. אצלנו השחיתות והרפיסות מכוונות ויזומות, כיוון שצריכים למלוק עוד רווחים בטרם יחסלו את האווזה המטילה ביצי זהב, ויעשו ממנה מרק.

      כמו שנאמר – ברח,

  4. בן דב הגיב:

    שוב נקטעתי. הנה סוף תגובתי:

    כמו שאמר שמשון לבחור מהקהל, שעמד לידו: "ברח, דודי! לפני שיהיה מאוחר. הכל עומד ליפול עלינו. אף אחד לא ייצא מכאן חי כשהקירות יתחילו לרעוד".

    וזה יתחיל עוד מעט קט!

  5. דני הגיב:

    גיא רולניק, הוא ולא אחר, מוביל מזה שנים את תופעת ההערצה לבעלי ההון והבוז לרולגטורים. הוא בעל הזכויות העמט בלעדי על התפיסה הציבורית שלפיה ממשלה לא צריכה להפריע לבעלי ההון לעשות כסף באמצעות תקנות ומגבלות החושפות את פעילותם, הופכות אותה לשקופה יותר ומטילות עליהם מגבלות בתחומי הרכישה ואישור העסקאות. עד עכשיו אני זוכר אותו מתאר כיצד הלך בהערצה מאחורי וורן באפט בשעת איזה ביקור בסיאול וכל כולו אחוז חרדת קודש נוכח שהותו בקרבת אייקון הכסף שאין שני לו בחוכמתו ואין גדול ממנו עלי אדמות. רולניק הציניקן הראה את עצמו לפתע כחסיד שוטה.

    העניין הוא שרולניק נתפס כאדם חכם וכקובע סדר יום. ולכן רבים מהעיתונאים במערכת שלו מתיישרים עם הקו המופרך הזה והולכים בדרכיו. דה מרקר אינו בדיוק עלון בלתי משפיע ואנשיו נודדים מדי פעם גם לכלי תקשורת אחרים וכך הופכת התפיסה הזו לנחלתם של רבים יותר ויותר בשוק. הבו לנו אנשי עסקים חזקים ונערצים ורגולטורים חלשים וממושמעים, זו מהות ההטפה שלו. ואחר כך, בגלגול עיניים של צדיק תמים, הוא מתייצב ומסביר לנו כמה העניינים לא בסדר ואיך כל הזמן דווקא הוא טען שצריך להיות אחרת.

    פאתטי.

  6. היי, אני נוטה להסכים מאוד עם הנאמר ולכן בימים אלו יצרתי אתר שבוא אני מנסה להביא רק חדשות טובות וחיוביות.
    תוך כדי כך אני באמת מגלה עד כמה התקשורת של היום מרוכזת (לא רק, אבל בעיקר) במיץ של הזבל…
    מוזמנים: goodnews.org.il אולי אפילו תצאו עם חיוך קטן…
    יאיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s