עד עכשיו נמנעתי מלערב שמחה בששון, ולא כתבתי כאן על הבלוג שאני מנהל במקום עבודתי, העוסק כמובן באפליקציות וידאו (וידאו קונפרנס בעיקר), עבור ארגונים ובכלל.

ובכל-זאת, אתמול היה "Blog Action Day", עוד ניסיון מצוין לרתום אלפי בלוגרים (כרגע, 10,254) לטובת קידום מטרות ראויות, שמטרתו השנה המלחמה בעוני.

בבלוג שלי (באנגלית, אני מתנצל מראש) כתבתי על הדרכים שבהן הטכנולוגיה (שפעמים רבות מושמצת כמגדילה פערים חברתיים ומחזקת את העשירים) יכולה לעזור במלחמה בעוני. ניתן לקרוא את הפוסט כאן.

כריס אנדרסון, אותו אני מצטט בפוסט, אמר כבר: "כוחה של הטכנולוגיה יכול להביא מזור לאומות, אם רק הבירוקרטים ירשו זאת". במקרה שלי, טכנולוגיות של מידע ותקשורת (ICT בלעז) שעל פיתוחן אני שוקד במסגרת ה-Day Job שלי, בהחלט יכולים לקדם את ה"90% האחרים", כפי שהם מכונים, ולקרב אותם אלינו, ברי המזל.

קורסים לאוריינות מחשב בסיסית, לידיעת השפה האנגלית; "אינטרנט לכל"; eGoverment, כלומר היכולת של כל אזרח לקבל שירותים מהממשל בקלות על-ידי שימוש בכלים אלקטרוניים; קישוריות לכל – כל אלה הם פרויקטים שמדינות עולם שלישי ומדינות מתפתחות כבר מריצות ובהצלחה. Telemedicine, eLearning, VoIP, Video Conferencing (וסליחה על השימוש באנגלית… התרגום פשוט ייצא קלוקל) – טכנולוגיות ושירותים אלה מקרבים את החלשים לחזקים, את הפריפריה למרכז, סוגרים פערים ומאפשרים לכולנו להתקדם אל עבר עתיד טוב יותר.

כמו שרוני סומק כתב, הקו היחיד שאנחנו צריכים לראות הוא קו האופק. עלינו להתנהג כאילו מתחתיו הכל עוני. אם נרים את קו העוני אל האופק, נוכל גם אנחנו לגעת בעננים.

צבעי העוני. (CC)