מלים זורמות החוצה כמו גשם אינסופי לתוך כוס של נייר,
הן גולשות בעוד הן עוברות, הן מחליקות על פני היקום.
בריכות של צער, גלים של אושר נסחפים דרך נפשי הפתוחה,
שולטות ומלטפות אותי.
ג'איי גורו דווה אום
אין דבר שישנה את עולמי
תמונות של אור שבור אשר רוקדות לפניי כמו מליון עיניים,
הן קוראות לי עוד ועוד על פני היקום.
מחשבות משוטטות כמו רוח חסרת-שקט
בתוך תיבת מכתבים, הן
מועדות עיוורות בעוד הן עושות דרכן
על פני היקום.
ג'איי גורו דווה אום
אין דבר שישנה את עולמי
קולות של צחוק, צללים של חיים מצלצלים
דרך אוזניי הכרויות, מעוררים ומזמינים אותי.
אהבה בלתי-מוגבלת נצחית אשר זוהרת מסביב כמו מליון
שמשות,
וקוראת לי עוד ועוד על פני היקום.
ג'איי גורו דווה אום
אין דבר שישנה את עולמי
ג'איי גורו דווה
פתחתי את "עלילות רופוס" עם גרסת כיסוי, וכיאה לפריק של גרסאות כיסוי (אני, אבל גם רופוס…) גם אסיים עם אחת כזו – שהרי ההופעה בעוד יומיים (ואפילו הכרטיס כבר בידי, לידיעת הקורא ד"ס) – ל-"Across The Universe".
“Across The Universe” של הביטלס נכתב על-ידי ג'ון לנון אחרי ויכוח עם אשתו הראשונה סינתיה. "שכבתי לידה במיטה, אחרי ריב", סיפר ג'ון, "והמשכתי לשמוע את המלים שלה שוב ושוב, זורמות בזרם אינסופי. ירדתי למטה והפכתי את כל זה לשיר קוסמי ולא לשיר עצבני… לא ממש רציתי לכתוב אותו, אבל לא הצלחתי לישון עד שלא פרקתי אותו על הנייר".
הלחן של השיר הושפע במידה רבה מההתעניינות ההולכת וגוברת של הביטלס במדיטציה טרנסנדנטלית, ובעקבותיה נוספה לשיר המנטרה "ג'איי גורו דווה אום", שמשמעותה בסנסקריט "ברכו את הגורו הנעלה", ומיוסחת למהרישי יוגי. בראיון למגזין רולינג סטון ב-1970 לנון התייחס לשיר כשיר הטוב ביותר והפואטי ביותר שהוא כתב מימיו. הוא גם התגאה מאוד בייחודיות של הלחן.
השיר הוקלט בפברואר 1968 באבי רוד, כדי לצאת כסינגל בזמן שהביטלס יהיו בהודו. מקרתני הביא לאולפן את "ליידי מדונה" וג'ון את "Across The Universe". כשחזרו הביטלס מהודו הם היו עסוקים בלהקליט את השירים שהם כתבו שם, והשיר נשאר "על המדף". בסתיו הוא תוכנן לצאת עם שירי "צוללת צהובה", אבל לנון הרגיש שהשיר כבר לא מדבר אליו. השירים שכתב עבור "האלבום הלבן", שחגג ממש השבוע 40 שנה, היו זועמים יותר, חדים יותר, פוליטיים יותר.
השיר נחשב עד היום לאחד מהשירים שאחראים למתח המפורסם בין לנון למקרתני בנושא הטיפול שלהם זה בשירי זה. במשך תקופה ארוכה ג'ון הקליט את השיר ומיקסס אותו שוב ושוב, אבל לא אהב את התוצאה. בתחילת 1969 התקבצו הביטלס להקליט את אלבום בשם "Get Back", ובסרט שמתעד את ההקלטות ("Let It Be") נראה ג'ון מנגן אותו על הפסנתר. בסופו של דבר השיר יצא באלבום, שקיבל את השם "Let It Be", כשפיל ספקטור אחראי על הרמיקס שלו. הוא הוציא את קולות הציפורים שנוספו לו בהקלטה, האט את השיר והוסיף תזמורת ומקהלה. רמיקסים שונים ומשונים, מכל השנים שבהן הביטלס "התעסקו" איתו, יצאו בכל מיני אלבומי אוסף מאז ועד היום.
במרוצת השנים הוקלטו אינספור גרסאות כיסוי לשיר הזה, כולל גרסה של דיויד בואי עם לנון על גיטרה שנכללה באלבום "Young Americans" מ-1975. רופוס הקליט את הביצוע הנפלא שלו לסרט נפלא לא פחות בשם "I Am Sam", שהפסקול המצוין שלו כולו גרסאות כיסוי לביטלס. הוא גם נכלל כרצועת בונוס ל-"Poses".
בהופעת המחווה לג'ון לנון שנערכה במדיסון סקוור גרדן ב-2001 ביצע את השיר שון לנון, כשרופוס מצטרף אליו לביצוע מרגש במיוחד.
אגב, ב-4 בפברואר השנה שיגרה נאס"א את השיר בכיוון הכוכב פולאריס, 431 שנות אור מכדור הארץ, כדי לחגוג 40 שנה לשיר ו-50 שנה לנאס"א.
שגיא נאור 
אני קוראת את הבלוג שלך כבר זמן מה, ולמיטב זכרוני זו הפעם הראשונה שאני מגיבה. בדרך כלל אני פשוט נהנית לקרוא את דבריך, ולא מרגישה שמה שיש לי לומר חשוב מספיק.
אבל הפעם הייתי חייבת להגיב. אני מאזינה לרופוס עוד מתקופת "פוזס", והמוסיקה שלו משמשת חברה יקרה בכל מיני אירועים וסיטואציות בחיים שלי. לפני כארבע שנים טסתי לאיטליה רק כדי לראות אותו, והמשכורת שהוצאתי על כל העניין הייתה ההוצאה הכי מתוקה שהייתה לי אי פעם.
כששמעתי שהוא מגיע, מיד רכשתי כרטיסים לאימי (מעריצה טריה) ולי, אבל זה היה כבר לפני כמה חודשים, וההתרגשות הראשונית הספיקה לדעוך. הפוסטים שלך הם מה שגורמים לי להתרגש ולצפות להופעה כאילו זו תהיה הפעם הראשונה שאראה אותו מופיע. אין אחד מבין חברי שאני יכולה לחלוק עמו את האהבה לרופוס, וכשאני קוראת את הפוסטים שלך, אני מרגישה שמצאתי בך אח לשמחה. אז רק רציתי להודות לך על האהבה הגדולה שאתה מקרין ועל הזכות להיות שותפה שלך להתרגשות והאושר.
שיהיה לנו כיף עצום!